יום חמישי, 4 באפריל 2019

טיול ישראלי, מרץ-אפריל 2019- בין גדרה ל(קצת מעבר) לחדרה‎

שלוש הפתעות אורבניות, מהטריוויאלית יותר לצפויה פחות-

* מוזיאון בית התפוצות, מקום עם שם בלתי-סקסי בעליל, שהתגלה כאחת מההפתעות הגדולות של הטיול, עם תערוכות מעולות. פירוט ממש כאן בתמונות- גלי ועומר פשוט לא רצו לעזוב את המקום.
* הצלחתי לגרום לילדים לאכול משהו שהוא לא שניצל או צ'יפס (ותודה למסעדת גרקו), ואפילו לערבב אוכל (!), אשכרה בלי "גדר ההפרדה" המסורתית שדואגת שחו"ח השניצל לא יגע בצ'יפס או בפירה.
* נמצאה חניה בכחול לבן (!) בתל אביב (!)
יד האלוהים לגמרי נגעה בי.
רק בשביל זה הטיול כולו היה שווה.

אחרי עשרה ימים של טבע והמון ירוק, התמרכזנו לכמה ימים אורבניים יותר, פחות טבע, הרבה יותר אנשים וערים.
ניסינו למצוא את המקומות המוכרים פחות, את המקומות עם החיבור והמגוון האנושי הרב ביותר. חושבת שהצלחנו
כיף שוב לראות איך חברים ומשפחה נהנים להראות את המקומות שבהם נולדו וגדלו, ובעיקר היה כיף לנו לחוות את אותם המקומות דרך העיניים שלהם, ולראות פינות מקומיות מוכרות פחות. היה תענוג.
ולאחר שבועיים שהם חצי טיול, ממחר- הכיוון דרום, מבאר שבע ועד לערבה. שיר המדבר האולטימטיבי שלנו ילווה בדרך-
https://www.youtube.com/watch?v=yq7S662pApw



יום בזכרון יעקב, תפס אותנו עם גשם-גשם, ואחרי ארוחת בוקר משובחת אצל חברה, תפסנו הפוגה בגשמים ויצאנו למדרחוב.
עם גינת שעשועים שכולה עשויה חבלי מתכת (בקצה המדרחוב) וחנויות מקומיות ומקסימות על המדרחוב, העברנו בוקר ממש בכיף.
צהרים כיפיים לא פחות, בפסטה'לה, איטלקית קטנה ומשובחת בבנימינה. מוצאת את עצמי חוזרת לשם בכל פעם שאני באזור...

בלי תל-אביב אי אפשר... האדם עושה תכניות והאלוהים יוצר לו גשם, וככה תכנית ב' נכנסה לפעולה.
קפצנו לבית התפוצות, אחרי המלצה שקראתי על תערוכת "גיבורים". הערכתי שנבלה שם חצי שעה-שעה ונמשיך הלאה למרכז העיר, טעיתי בגדול- חמש שעות של כיף עפו בלי שנשים לב בכלל.
מיצג מקסים של לאונרד כהן, עם השיר You want it darker, אחד השירים האחרונים שלו, עם לא מעט אלמנטים יהודים.
נהדר, הילדים היו מהופנטים למיצג ולשיר.

https://www.youtube.com/watch?v=v0nmHymgM7Y&list=RDv0nmHymgM7Y&start_radio=1&t=0



תערוכה נהדרת ממש ומאד אינטראקטיבית של הומור יהודי וישראלי.


חינוך נכון מגיל צעיר
ממש בסמיכות היו מלא פופים בצורת גפילטע (עם השם המתבקש גפילטע פוף.)

 
 
אחלה מיצג של לקט תכניות ישראליות שנחשבות למדורת השבט. (יש זיהוי מה בטלויזיה?)
כורסאות נוחות, פוזיצית ישיבה נכונה, לגמרי לא הצליחו להבין למה התכנית הצחיקה אותי פעם...



 תערוכת גיבורים- סופר מומלצת. תערוכה אינטראקטיבית על גיבורים וגיבורות יהודים וישראלים, אהבתי שהיה איזון בין הגיבורות לגיבורים (עדה יונת, אסתר רוט-שחמורוב, חנה סנש..), אהבתי שכל דבר הילדים חוו- איך מסמנים ריבוזום כמו עדה יונת? איך המציאו את הטפטפות? נהדר.
בתמונה- ילדים בסימולציה- איך זה מרגיש להיות טרומפלדור? זוחלים בשוחות עם יד אחת.

 

למחרת- עוד יום גשום, והפעם- למוזיאון הטבע בתל אביב. היה נחמד מאד, חושבת שמתאים יותר לילדים שיודעים לקרוא.


המון מוצגים, מקסימים אמנם, אבל מוזיאון הרבה פחות אינטראקטיבי מזה שראינו יום קודם, מיצינו אותו מהר הרבה יותר.

  




גדרה- חוזרים למקורות.. (ויעזור בארסנל פוטנציאלי לעבודות שורשים עתידיות )
יום עם ההורים שלי- לראות איפה סבא למד, מאיפה זרק שקיות מים על המורים שלו, וכל הדברים החשובים באמת.
ולפני שהייתי יוטבת- הייתי לובצקי- אז גם קצת גאווה מקומית בסבא רבא, שהיה מראשוני ומקימי גדרה.


הגינה המרכזית בגדרה, מקסימה וירוקה, המון פריחה, גשרונים ובעיקר ים של שטח לרוץ ולהשתולל...

  
גינת הפסלים הפתוחה של יומה שגב, ממש בסמיכות למדרחוב בגדרה- יוצר ופסל יצירתי ומוכשר, מעיין יצירה בלתי נדלה, כשבכל חומר או גרוטאה מוצא את הקסם ומותח את גבולות החומר. בכל פעם שאני שם, כמות היצירות עולה ועולה- ממש נהדר.

  
סיימנו את החלק המרכזי של הטיול ברמלה- חברה מהעבודה, מקסימה ומקומית, לקחה אותנו לבוקר של כיף בעיר- לחוות את השוק (הכי כיף ביום רביעי!), לאכול את הבורקס הכי טוב שיש בשוק, להנות מירקות ופירות טריים טריים,
משם- קפצנו ל"בוסט" נוסף של ריחות וטעמים, בחנות הקפה והתבלינים של המשפחה שלה שנמצאת ליד השוק ("אדונית התבלינים").
כיף גדול
 



 סיימנו את היום בביקור אצל הסבתא- מטי יולזרי- אמנית מקסימה שעובדת בעץ, ברונזה ושיש, שעשתה לגלי ולעומר שיעור קצר באמנות, ובשיט קצר בבריכת הקשתות בעיר.
כמה קרוב לבית, ככה היה (בשבילנו) לא מוכר; לגמרי עונג של יום רביעי!



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה