יום שני, 23 בדצמבר 2013

סימני דרך

אני ממש אוהבת שלטים.

כיף לי לטייל בדרום הארץ, ולהזהר מיעלים שחוצים.



לעבור כל יום בדרך הביתה, ולראות שיש לנתניה 12 (!) ערים תאומות.
או בנסיעה בתקופה הסטודנטיאלית, באוטובוס הנוסטלגי 369 ובחזרה דרומה להורים- במרכז קרית גת, לראות שלט שמצביע על המרחק ממנה לערים אחרות שמזכירות אותה מאד- לוס אנג'לס, לונדון, ברלין ופריז.

גם היום, כשאני רואה שלט שמשעשע אותי, אני אוספת אותו איתי הביתה, במצלמה.

ובפוסט כאן- יהיו יותר תמונות ופחות מילים... ובסוף, גם קצת שלטים ביצירה עצמית.

-----------------------------------------------------------------------------------------

ז'אנר "זהירות, חיות בדרך":

דרום אפריקה, טזאנין- זהירות, קרנף בדרך. (או לפחות, זו צללית שהכי נראית כמו קרנף. בכל מקרה, חיה שכדאי להזהר ממנה...)



ארה"ב, סנטה קלרה- זהירות משפחת ברווזים חוצה את הכביש-



ואחד הקלאסיים, בבאזל- זהירות, מומין לפניך-



ועוד אחד מבאזל- אין כניסה לגלידה ולצ'יפס-



במעבר ליבשת אחרת- ולארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות... לא תמיד ברור לי איפה האמריקאים צוחקים, ואיפה הם רציניים לגמרי :-)

ביוטה, באמת שבאמצע שום מקום.


שלט נהדר בכניסה לחנות יין-



והמשעשע מכולם, בעיניי- שתיים בצהרים, בחנות בבברלי הילס-



אחרון חביב, תוצרת הארץ- שלט שאהבתי במיוחד. בכפר הסטודנטים "איילים" שבדרום, ציונות במיטבה.
בכניסה למתחם- רואים את השמים הכחולים-כחולים, דרך השלט הזה, שעשוי בעבודת פרזול יפיפיה-



------------------------------------------------------------------

תודה שאתם כאן! ושיהיה שבוע טוב לכולנו.

איילת

יום שישי, 13 בדצמבר 2013

ארבעה דברים שקורים כשאת הופכת לאמא בפעם הראשונה


  • קוראים לך אמא של גלי. בפעמים הראשונות את בכלל לא מסתובבת, כי מי זאת בכלל אמא של גלי?
    בטח לא את.
    ואיפה המבוגר האחראי כאן באזור?
  • מבינה שנשיקה זה הפתרון כמעט לכל עניין ובכי. החל ב"לאקי-לקח-לי-את-הצעצוע" ועד ל"רציתי-לקחת-משהו-גבוה-ונפלתי".
  • את יודעת שהיו עוד תינוקות לפניה, וככל הנראה, יהיו גם אחריה. ודי בטוח שהחיוך שלה הוא עולם ומלואו בעיקר בשבילך, ובגלל זה את מנסה להתאפק- ולא להראות תמונות שלה מנופפת לשלום או סרטונים שלה ושל הכלב לכל העולם.
          אבל את לא תמיד מצליחה לעמוד בזה...
  • את לא מצליחה להבין איך זה שאותו הבוטן שהיה לך בבטן לפני שנה, ויצא לעולם כאדם לא יותר מידי מתקשר ובעיקר חסר ישע, הפך בשנה אחת להיות בן אדם קטן- שלא עומד לרגע במקום, ושיש לו רצונות, חיוכים, שטיקים ובעיקר- יכולת לסובב את כולם על האצבע הקטנה...
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הילדה היפיפיה שלנו חגגה שנה לפני כמה שבועות. כן, אותה אחת שהייתי בטוחה שתהיה הראשונה בהסטוריה להשאר בתוך הבטן של אמא שלה, ועוד באותו הערב שזה נאמר- הוכיחה שממש אין לה תכניות כאלו.

באמת שהיה שמח. היה מרגש לראות אותה מוחאת כפיים ומחייכת כששרנו לה בגן יום הולדת שמח (גם אם היא לא הבינה מה זה כל הבלגן שסביבה). היה כיף באותה המידה לחגוג לה עם המשפחה המורחבת (ולראות אותה מתעניינת בעיקר ביירוט מהיר של העוגה ובנסיון לאכול את האריזות של המתנות ).

לשמחתה ולשמחתנו, הילדה נולדה למשפחה יצירתית במיוחד-שתופרת, רוקמת, סורגת ומנגרת, ובשנה הראשונה לחייה קיבלה אי-אלו מתנות נפלאות בעבודת יד:

מהדודה הסרגנית קבלה שמיכת קרושה סרוגה ויפיפיה, שהושקע בה ים של זמן ואהבה. וגם שמיכה נוספת סרוגה, וכובעים מחממים.












מהסבתא הסרגנית- אמא של אבא- קיבלה בגדים ייחודיים, צבעוניים ומושקעים, שאין לאף אחת אחרת- סוודרים ומכנסיים, אפודה ונעליים.






  

לפעמים המילים קצת מיותרות :-)



ובכל זאת בכמה מילים- מהסבתא הרוקמת- אמא של אמא- קבלה מתנה רקומה ומרגשת, מתנה לדורות...
אותה התמונה, בארבעה דורות של אמהות ובנות:  סבתא רבא מחזיקה את סבתא, שמחזיקה בתמונה הבאה את אמא, שמחזיקה בתמונה האחרונה את גלי.



ואמא של גלי... אמא של גלי רק חכתה שיהיה לה ילד, כדי שתוכל לתעל את היצירתיות לדברים מועילים (יותר ופחות)- שמיכות תפורות, בובות, מתקן לחיתולים ואלבומים כאלו ואחרים. כמה טוב שיש ילדים :-)



---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

חמישה דברים שלמדתי מההורים שלי (ואני מקווה שיעברו לדור הבא)-


  • לטייל והרבה, להנות גם מהדרך, גם ממה שבצדדיה וגם מהאנשים שהולכים בה. אמא שלי היתה משתדלת להסביר לנו בטיולים איזה פרחים וצמחים אנחנו רואים, וכששאלנו ולא ידעה מה זה- הפרח קיבל את השם הגנרי "צפצופית החורש".

  • להשתמש בכל החושים שלך, ובעיקר בדמיון. לכתוב ולצייר, להכין בובות מכל מה שיש באזור ולעשות מהן הצגה, להכין עוגיות (וגם לזרוק לפח כי שמת שתי כוסות מלח במקום סוכר) לגעת ולהתנסות בחומרים חדשים. לשבת בבית, בלי חוגים ופשוט להשתעמם- מזה כבר יצא הרבה פעמים משהו חדש וטוב.

  • תראה את הטוב באנשים, תתעניין בהם. בסוף, כמו שאומר מודי בראון- (זה) הכל אנשים.

  • לדעת לפרגן ולומר מילה טובה, לומר תודה גם כשמה שעושים בשבילך נראה מובן מאליו. לפני כמה זמן כתבתי מכתב תודה לאיש שרות שעשה עבורי עבודה טובה, וכתבתי גם למנהל שלו-  התגובה שלו למילים שלי ממש שמחה גם אותי, בחזרה..

  • והכי חשוב- לזכור להגיד שאוהבים. לא מחר, לא כשכבר מאוחר. היום ועכשיו.שבת שלום :-)

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

Paris mon amour - פריז אהובתי

פוסט פריזאי, וצ'ופר קטן בסופו...

הכל התחיל בפייסבוק.
הצטרפתי לא מזמן לקבוצת יוצרות מקסימה, colourful way daily, כשערב אחד נזרקה הפצצה- יש תערוכת DIY לקראת כריסמס.
והיא בפריז. 
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועכשיו תדמיינו לכם האנגר ענק מלא בכל הדברים שאתם הכי אוהבים. מין בית עמי ותמי שכזה, כשהקירות מלאים בצבע, בדים וניירות, במרכז הבית יש מתחם סדנאות מכל הסוגים והמינים, ובאופן כללי- הכל באווירת "הושט היד וגע בם"- לנסות ולהתנסות, לראות מוצרים חדשים ומבטיחים, והמון אנשים (על מי אני עובדת? בעיקר נשים) עם עיניים מבריקות משמחה.



נזרקה הפצצה, ואז הגיע שלב הרעיון והביצוע- שיחה קצרה עם הבעל היקר והמפרגן שהסכים שאסע לתערוכה בפריז, ובערך שתי דקות אח"כ מצאתי את עצמי עסוקה באחד הדברים שאני הכי אוהבת- ארגון נסיעה לחו"ל.

קניתי לעצמי כרטיס טיסה, התארגנתי על מלון, ומאוחר יותר התקשרתי לאמא שלי, לספר לה.

עוד לא הספקתי לסיים משפט, נדלקה גם היא על הרעיון ושאלה אם אפשר להצטרף- ומפה לשם, התארגנה לה נסיעה של אמא ובת לסופ"ש קריר בפריז...

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ישבנו עם קרואסון טרי על אחת המדרכות- ביחד עם בדל הסיגריה (עם השפתון, כמובן) שהיה שם והעלה שנשר ליד, האווירה הפריזאית נכנסה לפעולה- מאפה חם וטרי, שלכת סתווית ובעיקר-אנשים עם ים של סטייל, הלבוש, ההליכה, השפה המקסימה...



משם, בלי לחפש יותר מדי, פשוט הלכנו בעקבות כמויות הנשים שנכנסו למרכז הקונגרסים של העיר, ומכאן והלאה- נכנסנו לתערוכה מקסימה, חוויה אדירה של המון השראה וצבע-

התערוכה התחלקה לארבעה חלקים עיקריים-תפירה וסריגה, עיצוב דקורטיבי באוכל, נייר ואמנויות מסורתיות, כשמרכז המקום הוקדש לסדנאות והתנסויות, ולקראת היציאה- היתה גלריה מקסימה של נישות קטנות ומעוצבות.

כל הדוכנים, באמת בלי יוצא מן הכלל- היו מעוצבים בצורה מקסימה, חגיגה אמיתית לעיניים (וקצת פחות לארנק)- אנסה לשתף כאן בדברים היותר מעניינים, צבעוניים ומשמחים שהיו שם- (יהיו כאן המון תמונות ומעט מילים...)

הרבה מאד אווירת כריסמס, פריטים סרוגים ותפורים-





בד, והמון ממנו- אפליקציות, בובות ובדים, נקודות ופסים (וגם נשים שהתלבשו בהתאם)-






עוד בדים, אבל מכיוון קצת אחר- גרביונים. זכורה לי כילדה עבודה עם גרביונים, הצרפתיות עשו איתם קסמים-




קרושה כמובן- המון חרוזים וכפתורים "קרושים" למכירה, וגם מוטיב המתוקים והמקרונים, שחזר בכל מקום.








מקרונים- היו בכל מקום. גם באזור המתוק והאכיל, וגם כמוטיב עיצובי. ממתק לעיניים.

מקרונים מקסימים מחימר-



ודוכן מקרונים נוסף-



החלק השני- עיצוב באוכל. המון כלים לעבודה עם בצק סוכר ומתוקים למיניהם (קייקפופס), מכשירים שווים להכנת סושי מרובע (קניתי לי אחד...) ובעיקר המון השראה וצבע ב"לייב":

סושי מרובע-





מיניאטורות מקסימות- שנראות אכילות יותר ופחות:






נייר- שוב, ים של השראה. החל בעיצוב נרות ושולחנות, מוצרים חדשים (לפחות עבורי...). המון דוכנים הוקדשו גם לדקופאז'- עבודה במפיות- שיצרו תוצאות מקסימות.






דקופאז'-



פאנצ'ים- פאנץ' לעלי כותרת, ומכשיר שווה של פיסקארס שמזיז את הפאנץ' ויוצר מסגרת רצופה-







וגופי תאורה-





חימר פולימרי- היו המון גלילי חומר למכירה ולעבודה בטכניקת מילפיורי-



ובמרכז ההתרחשות, סדנאות על גבי סדנאות. אהבתי לראות את סדנת הנול, גם משהו שזכור לי כילדה...



וביציאה מהמתחם- המון נישות מעוצבות באווירת הכריסמס ובכלל, עוגות מקושטות, שלג והרבה קסם מסביב...









בהשראת עליזה בארץ הפלאות-




ומכאן לעוד המלצה אחת לפריז, וגם כמה המלצות כלליות לנוסעים לחו"ל-

בפריז- לאוהבי האמנות, ממליצה על המוזיאון לאמנויות דקורטיביות. תערוכה מקסימה של ריהוט וכלים לפי עשורים (מעניין לראות את ההתפתחות מהמאה ה-18 ועד היום).


כסא פלסטיק בהשראת אוריגמי-





יש גם תערוכות מתחלפות אחרות .כרגע יש שתי תערוכות יפיפיות של בגדים ותכשיטים מהמאה ה-18 ודרך הייצור שלהם- כל המוצגים נמצאים בחשיכה, מה שמאד מדגיש ומבליט אותם. מומלץ מאד!



ועוד כמה המלצות כלליות לנוסעים לחו"ל-

ההמלצה מספר אחת שלי, לכל מי שנוסע לחו"ל (ולא רק לפריז)- הוטוויר דוט קום. ועוד פעם- הוטוויר דוט קום. http://www.hotwire.com

למי שלא מכיר, מדובר באתר אינטרנט שאפשר להזמין דרכו מלונות, טיסות ורכבים שכורים במחירים סופר אטרקטיביים- א-ב-ל: עד רגע התשלום, אתה יודע רק בקווים כללים מה אתה מזמין, ולא מה שם המלון\חברת התעופה שהזמנת. אם מדובר במלון, אתה כן יודע באיזה אזור מדובר וכמה כוכבים יש לו, ביקורות גולשים ומחיר (כמובן). את השם אתה מקבל רק אחרי התשלום עצמו.

מה הרעיון מאחורי זה? שמלונות טובים מהשורה הראשונה למשל, הרבה פעמים נשארים עם חדרים פנויים-  אבל הם לא רוצים לפרסם מחיר נמוך במיוחד כדי לא להוריד את רמות המחירים הרגילות שלהם. האתר הזה בעצם מאפשר לתת מחירים נמוכים מבלי לפרסם באופן רשמי, ונוצר מצב של win-win.

בפעמיים האחרונות שטסתי לחו"ל, הזמנתי דרך הוטוויר- ופעמיים קיבלתי דילים מעולים; בלונדון מלון הולידיי אין ב-50 דולר ללילה לזוג, ועכשיו כשהיינו בפריז- מלון לה מרידיאן (ארבעה כוכבים, באזור השאנז אליזה) בפחות מ-150 דולר לזוג. בעיניי, ברגע שמזמינים מלון שלושה-ארבעה כוכבים באזור טוב- הסיכוי ליפול איתו הרבה יותר נמוך, וככה באמת הצלחנו לקבל (פעמיים!) מלונות נהדרים בפחות מחצי המחיר שלהם ללילה.

טיולי סנדמן- new Europe- מהסיורים המוצלחים באירופה, בעיניי. הרעיון הוא שמדובר בסיור הפוך, שעתיים-שלוש של סיור יומי בערים אירופאיות, כשרק בסוף הסיור כל אחד מחליט איך וכמה הוא רוצה לשלם למדריך, לפי מידת ההנאה שלו. זה יוצר מצב שבו יש מדריכים שעושים כמיטב יכולתם להעביר סיור הכי מוצלחים ומצחיקים שאפשר, עם סיפורים על המלכה אליזבת במפגש עם אזרחים שיכורים, סיפורים פיקנטיים על משפחות המלוכה, ובכלל- כל ההסטוריה פשוט קמה לתחייה.

כמישהי שבדר"כ ממש לא חובבת סיורים מאורגנים, אני ממליצה בחום- סיורים סופר משעשעים ומהטובים שהייתי בהם. בלונדון- נסו להצטרף לסוניה האדירה (מסתבר שלמדה קורס באיך לספר סיפורים, וזה הופך את הסיור להורס מצחוק. לא פחות).

------------------------------------------------------------------------
ומשהו קטן שינתן למישהי מקבוצת הפייסבוק של חרוזים- באותה אווירה פריזאית-יצירתית, רוצה לתת את המגזין Marie Claire האחרון שנקנה ביריד ומלא ברעיונות, צבעים והשראה (אמנם בצרפתית, אבל עדיין כיף לעיין, ולדוברי צרפתית זה בטח נחמד אפילו יותר...)
הראשון שירצה ויגיב בקבוצת הפייסבוק- יקבל אותו :-)
http://www.marieclaireidees.com/,le-numero-99-en-quelques-mots,138410.asp

בון וויאז'!