יום רביעי, 24 במאי 2017

על הורות, טיולים ואוהלים

      טיול שבת, הילדים רואים פרח. ההתלהבות רבה- "אמא, איזה פרח זה?"

*
יש מי שיתן את השם המדעי המדוייק, כולל עונות פריחה וצבעים נוספים שהפרח הזה ימצא בהם בטבע.
     * היי תראו, ציפור!
     * והאמא הפרטית שלי, אם לא מצאה את הפרח המדובר במגדיר הפרחים של עזריה אלון- זה? (שם גנרי) צפצופית החורש.

מאז הילדות שלי ועד היום, העולם הבוטני מתחלק מבחינתי לפרחים שהם צפצופית החורש, ולאלו שלא.

------------------------------------------------------------------------------------------------------

בשבוע שעבר קראתי מישהי שכתבה שהרבה מהזכרונות שלנו הם אלו שחווינו בעשור הראשון לחיינו. חיבוקים, ריחות, רגעים קטנים..

לי בעיקר זכורים טיולים. שבת בבוקר, יום יפה, מארגנים אוכל לדרך ומטיילים. 
זוכרת הסברים על ההבדל בין פרג לכלנית, וזוכרת (ממש זוכרת את הטעם!) של פטריות האורניות שקטפנו ביער להב שלידנו, את הטעם הבשרני\טעם האדמה שלהן, וכשהן השתדכו לתפו"א מדורה זה היה הדבר הכי טעים בעולם, בעיניים של ילדה בת עשר.

אחרי שהשתחררתי מהצבא גיליתי כמה שזה כיף לטייל בעולם, לספוג תרבויות חדשות ולהכיר אנשים חדשים, לעשות ספורט אתגרי וטרקים ולאתגר את גבולות היכולת. 
גיליתי שעם כמה שזה כיף לטייל עם אנשים, זו גם חוויה מדהימה לטייל לבד, ככה היכולת להכיר את הסביבה ואת המקומיים מתגברת הרבה יותר.
וכשהילדים נולדו- הם הצטיידו במוצץ, טיטולים ומפת סימון שבילים. בגיל מינוס ארבעה חודשים כבר עשו איתנו טרקים.
 
מישהו אמר לי פעם שבגיל שמונים אתה לא זוכר את הכסף, אלא את החוויות; הורות בעיניי, בין היתר, היא לתת לילדים זכרונות פוטנציאליים לעתיד וטיולים זו אחלה דרך. במקביל, לנסות ליצור מסורות משפחתיות, שגם הן יהוו חלק מאותם זכרונות עתידיים.

אז כדי לשלב בין השניים,בקיץ 2012, משחקי היורו והזמן המדוייק לעניין את הבעל ברעיונות כאלו ואחרים, חשבתי להתחיל מסורת של טיול שנתי משפחתי- כל שנה, באותו הזמן, שבוע טיול לאזור אחר בארץ.
* מה אתה אומר?
* יא אללה, הספרדים האלו! בכיף, אבל התכנון עליך. 

מ2012 ועד היום, בכל שנה באמצע מרץ, אנחנו מטיילים במשך שבוע רצוף בפורמט המשפחתי המשתנה- עם כלבים או בלי, עם מנשאים ועגלות, עם או בלי אוהלים, ותמיד עם משפחה וחברים שמלווים פה ושם במהלך הדרך. הכל הולך.
---------------------------------------------
טיפים והצעות לטיולים עם ילדים משנים קודמות אפשר למצוא בבלוג (למשל, כאן), ובשורות הבאות יהיו המלצות לאזור אילת וירושלים, שם התמקדנו השנה. השנה האתגר היה למצוא טיולים שמתאימים לילדה בת ארבע שתופרת מסלולים בכיף ובו זמנית גם לבן השנתיים, שרק למד ללכת השנה.


מה היה לנו שם?
התחלנו באילת. הילדים, מסתבר, קבלו את הגנים שלי בעניין מטוסים- מבחינתי, עושה לי טוב אפילו רק להגיע לנתב"ג ולהריח את השדה. גם רמת ההתלהבות שלהם מהטיסה היתה בשמיים..
נחתנו באילת, וכתיירים-ילדים שחוו לראשונה את אילת, לא יכולנו לוותר על המצפה התת ימי.  המצפה התת ימי נותן יופי של אינדיקציה לאופי של ילדים; עומר חקר כל דג ודג ששייט לו באקווריום, וגלי-פשוט ישבה ונהנתה מהשקט של הים.

מכרות תמנע ועמודי שלמה- חובה עם ילדים. לאסוף חול, לטייל בעמודי שלמה, ולהנות מהמדבר במיטבו. שם גם גיליתי שאני מגדלת שני עזי הרים... עלו וירדו והשאירו לכולנו אבק כשטיפסנו למעלה.

משם, בטיסה חזרה, המשכנו לירושלים והסביבה.
עוד דרך לשווק את מערת הנטיפים-כשגלי חשבה שהולכים למערת החטיפים, נצפתה בספרינט מהיר לכיוון. אחלה חוויה לילדים (ולמבוגרים), מערה קרירה, אורות צבעוניים וסיפורי אלף לילה ולילה...
מיני ישראל- עוד חוויה מוצלחת, ובמיוחד המיני רכבת- שאפשרה לגלי למצוא את היעוד האמיתי שלה בחיים- להיות נהגת קטר. הקילומטראז' שדפקה שם במטרה לתפוס את הרכבת בנסיעתה היה אדיר...

מוזיאון המדע בירושלים- לגמרי לכל ילד שהוא (וגם למבוגרים-ילדים בנפשם), הכל קופץ וזז ועולה ויורד ונוגעים וזורקים ומשתמשים בחפצים בכל הדרכים שאמא לא מרשה בבית... :-)
ומשם לבית המשפט העליון- אנחנו הגענו עם מדריכת טיולים מן המוכן (אחותי שעובדת שם), אבל גם סוליקו- זו חוויה גדולה להסתובב במסדרונות, להתרשם מספריות הענק ומהתכנון האדריכלי המדוייק.
והמלצה למסעדה- וופל פקטורי, בסינמה סיטי שליד בית המשפט העליון. אחלה אוכל, אחלה מתוקים. מומלץ, ובכל גיל.

על גן החיות התנ"כי אין צורך להרחיב הרבה- כיף גדול. מומלץ להגיע באמצע השבוע, אז הפילים היו לרשותנו, פינת הליטוף היתה בסימן כבשה לכל ילד ובאופן כללי- החיות היו רגועות ופנויות.

סגרנו את השבוע במסלול טיול מוצלח ביותר- עין מטע וחרבת חנות. בתקופה הזאת של השנה (אמצע מרץ)- הכל פורח וירוק.
 

שדרת הדקלים שליד המעיין מאפשרת משחק מחבואים אינסופי וב-2 ק"מ מסלול מעגלי הוא בהחלט מהמסלולים המוצדקים (והלא מדי מטויילים) שיש באזור. 


------------------------------------------------------------------------------------------
 מו"מ בתנאי עייפות: היום השביעי והאחרון לטיול-
גלי- היום היה הטיול האחרון?
אני, כבר בקושי רואה בעיניים- כן.
גלי, בפרץ אנרגיה בלתי מוסבר- אז מחר אפשר שנעשה טיול אחרון-אחרון ודי?

חכי לשנה הבאה :-)