חברים-
בארוחות שישי בערב משותפות באוניברסיטה, כשכל אחד מביא משהו לאכול: אחד מביא מרק ברוקולי מוקרם- שהכין משקית "מנה חמה", ואחר שבטוח שלחם-בירה זה לקחת לחם, להרטיב עם בירה ולטגן הכל ביחד.
זו חברה שבאה בהפתעה מוחלטת במיוחד לחתונה ולמסיבת הרווקות שלך, ישר מסן פרנסיסקו.
זה חבר שמשכנע אותך ללכת ללכת למשחק כדורגל של נתניה-ב"ש, לשבת ביציע של מכבי נתניה ואפילו להנות. ואת בעצמך בכלל מבאר שבע ואפילו לא ממש מתחברת לכדורגל.
זו קבוצה של תשעה אנשים שלמדה ביחד בתואר הראשון באוניברסיטה, שקוראת לעצמה "הנשרים" בגלל נטייה מוגברת לעקוץ אחד את השני ו"לרדת על הפגרים", אבל היי, כבר כמעט 15 שנים שמשהו בחיבור הזה לגמרי עובד.
זו חברה ששירתה איתך באותו בסיס סגור בצבא, באותו החדר ובמשרדים סמוכים, וספגתן את השטויות אחת של השנייה כמעט 24 שעות ביום בלי שנמאס.
זו חברה טובה-טובה, שחמש דקות אחרי הלידה רואה אותך ביחד עם כל המשפחה הקרובה שלך, וזה משמח אותך באותה המידה.
אלו חברים ותיקים, של כמעט 20 שנים, שמכירים אותך כמו את כף היד שלך ויודעים לומר בקלות מה כל פרצוף אומר, ומה אורך השתיקה בשיחה הטלפונית מבטא. וגם חברים חדשים יותר, שמשהו בחוויה המשותפת תפס וממשיך עוד הלאה.
ובעיקר, אלו אנשים שברור לך שגם כשיש מרחק, ומיליון סיבות-ילדים-עבודה , עדיין תמיד כיף להפגש ולהשלים פערים מאותה נקודה אחרונה שבה קשקשתם. ואם הם יצטרכו עזרה- או להפך- ברור שהיא תהיה שם.
ולמה כל הנוסטלגיה? כי לפני שבועיים, נסענו אותה קבוצת "נשרים" מהתואר הראשון לגן החיות התנ"כי (מומלץ לגמרי! לא רק לילדים).
אולי אני סנטימנטלית, אבל בשבילי- היה פשוט מרגש לראות איך הפכנו מתשעה חברים לכמעט שלושים (כולל בעלים, נשים, טף וכלבים).
והלוואי שכל אותם חברים של חמש, עשר, עשרים שנה- ישארו אצלנו בתמונה גם בעשרים השנים הבאות :-)
------------------------------------------------------
הפעם באגף היצירתי- עבודה בתהליך. משהו שנתפר למישהו מאד מיוחד, שקצת אספר עליו בפוסט הבא, ומושקעים פה כל הלב והנשמה...
את שמיכת הפאפים הזאת ראיתי ברשת, באתר של honeybear lane:
קניתי את הוראות התפירה ועכשיו חדר העבודה שלי מלא בריבועי פאפים-
תופרת וממלאת באקרילן
ים של עבודה אבל נהנית מכל רגע...
בסוף עוד תצא מזה יופי של שמיכה.
שבוע טוב שיהיה! מילה או שתיים בתגובות תמיד מתקבלות בשמחה :-)
בארוחות שישי בערב משותפות באוניברסיטה, כשכל אחד מביא משהו לאכול: אחד מביא מרק ברוקולי מוקרם- שהכין משקית "מנה חמה", ואחר שבטוח שלחם-בירה זה לקחת לחם, להרטיב עם בירה ולטגן הכל ביחד.
זו חברה שבאה בהפתעה מוחלטת במיוחד לחתונה ולמסיבת הרווקות שלך, ישר מסן פרנסיסקו.
זה חבר שמשכנע אותך ללכת ללכת למשחק כדורגל של נתניה-ב"ש, לשבת ביציע של מכבי נתניה ואפילו להנות. ואת בעצמך בכלל מבאר שבע ואפילו לא ממש מתחברת לכדורגל.
זו קבוצה של תשעה אנשים שלמדה ביחד בתואר הראשון באוניברסיטה, שקוראת לעצמה "הנשרים" בגלל נטייה מוגברת לעקוץ אחד את השני ו"לרדת על הפגרים", אבל היי, כבר כמעט 15 שנים שמשהו בחיבור הזה לגמרי עובד.
זו חברה ששירתה איתך באותו בסיס סגור בצבא, באותו החדר ובמשרדים סמוכים, וספגתן את השטויות אחת של השנייה כמעט 24 שעות ביום בלי שנמאס.
זו חברה טובה-טובה, שחמש דקות אחרי הלידה רואה אותך ביחד עם כל המשפחה הקרובה שלך, וזה משמח אותך באותה המידה.
אלו חברים ותיקים, של כמעט 20 שנים, שמכירים אותך כמו את כף היד שלך ויודעים לומר בקלות מה כל פרצוף אומר, ומה אורך השתיקה בשיחה הטלפונית מבטא. וגם חברים חדשים יותר, שמשהו בחוויה המשותפת תפס וממשיך עוד הלאה.
ובעיקר, אלו אנשים שברור לך שגם כשיש מרחק, ומיליון סיבות-ילדים-עבודה , עדיין תמיד כיף להפגש ולהשלים פערים מאותה נקודה אחרונה שבה קשקשתם. ואם הם יצטרכו עזרה- או להפך- ברור שהיא תהיה שם.
ולמה כל הנוסטלגיה? כי לפני שבועיים, נסענו אותה קבוצת "נשרים" מהתואר הראשון לגן החיות התנ"כי (מומלץ לגמרי! לא רק לילדים).
אולי אני סנטימנטלית, אבל בשבילי- היה פשוט מרגש לראות איך הפכנו מתשעה חברים לכמעט שלושים (כולל בעלים, נשים, טף וכלבים).
והלוואי שכל אותם חברים של חמש, עשר, עשרים שנה- ישארו אצלנו בתמונה גם בעשרים השנים הבאות :-)
------------------------------------------------------
הפעם באגף היצירתי- עבודה בתהליך. משהו שנתפר למישהו מאד מיוחד, שקצת אספר עליו בפוסט הבא, ומושקעים פה כל הלב והנשמה...
את שמיכת הפאפים הזאת ראיתי ברשת, באתר של honeybear lane:
קניתי את הוראות התפירה ועכשיו חדר העבודה שלי מלא בריבועי פאפים-
תופרת וממלאת באקרילן
ים של עבודה אבל נהנית מכל רגע...
בסוף עוד תצא מזה יופי של שמיכה.
to be continued (soon)...
שבוע טוב שיהיה! מילה או שתיים בתגובות תמיד מתקבלות בשמחה :-)
