מתמטיקה פשוטה של 24 שעות על 7 ימים, על 4 שבועות, של 3 אנשים שצמודים אחד לשני, נותנת לגמרי סיטואציה עם ים של פוטנציאל לרגעים קומיים קורעים מצחוק, הרבה רגעים כיפיים של טיול, אבל בואו, זה גם סופר אינטנסיבי, ויש גם את הרגעים- במיוחד כשאת בתפקיד הבוררת (מישהו אמר שני ילדים שרוצים שניהם לצאת ראשונים מהאוטו?)-שבינך לבין עצמך, בשמלה אדומה ובלי צמות, את פשוט עומדת ושואלת- למה? *
וגם ביום יום שבו יש לנו לא מעט שעות של ביחד, עדיין סדר היום של
גן-עבודה-חברים-חוגים מאפשר לכל אחד את המקום שלו ואת מה שאוהב לעשות, ככה
שמעבר להכל, טיול ארוך משותף- הוא גם סיטואציה עם לא מעט ניסויים בתנאי
שטח, למשפחתיות סופר צפופה.
בפרספקטיבה של שליש טיול שעברנו, כמה טיפים למשפחה שמתכננת טיול ארוך בארץ (ומתכננת לא רק לשרוד אותו, אלא גם להנות מהדרך)-
* אז למה טיול ארוך בארץ?
כדי לקלוט ששני האפרוחים שלך הם טיילי על-חלל, בכלל לא פראיירים ויודעים טוב טוב מה הם רוצים ואיך הם הכי אוהבים לטייל. וזה לא תמיד- ואפילו בדרך כלל לא- כמו שאת רגילה לטייל, אז את לומדת דרך הרגליים (שקטנות, לפחות פיזית משלך) איך זה צריך לעבוד.
כדי להוסיף עוד קצת לארסנל החוויות המשפחתיות, כשמה שנחרט להם זה דווקא לפעמים אותם רסיסי רגעים, שלא תמיד אפילו שמת אליהם לב, ורק כשהם ספרו לך בסוף היום מה היה- הבנת מה נתפס להם באמת.
כי באמת שכמות הרגעים שמצאנו את עצמנו נקרעים מצחוק אחד מהשנייה, מהשלישית שבדיוק נכנסה למצב כפית, היא אינסופית. וכן ירבו
כי חברים ומשפחה. איזה כיף זה לטייל באמצע שבוע עם שתי הסבתות, או להתארח אצל חברים באזורים שונים בארץ שמכירים לך את הבית והאזור שלהם בהרבה רוחב לב, ומצדדים שלא הכרת.
רק בישראל
--------------------------------------------
בוקר היום הרביעי לטיול, יום עם שתי סבתות שהתלוו אלינו. בסוכות האחרון היינו במדעטק בחיפה, ואחרי 7 שעות במקום כשהעזתי להעלות את רעיון ההתקפלות הביתה, נעניתי ב"אבל היינו ממש קצת זמן!"
אז ניסיתי להשלים את החסר, ועדיין, גם הפעם, אחרי המון שעות- עם אותו האקט קיבלתי את אותה התגובה- אמא, למה לחזור עכשיו?.
איינשטיין אמר פעם שאי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות; אז מצד אחד זה כמובן נכון, מצד שני- המדעטק באמת ממש כיפי, וחוץ מהתערוכות השוות והקבועות שכולן במגע, ניסוי ותזוזה, יש בכמה חודשים האחרונים את תערוכת "דיגיטלי", שעוסקת בהבטים שונים בעולם הדיגיטל של ימינו.
לא חושבת שיש ילד (או מבוגר) שלא יתלהב ממנה.
דבר אחד שקצת מבאס- זו החניה הכמעט בלתי אפשרית באזור (אם יש דרך להגיע בתחבורה ציבורית, כנראה שעדיף), אבל חוץ מזה- אחלה בילוי וממש לכולם.
-------------------------------------------------------
היום החמישי לטיול, מצפינים עוד לאגם החולה (יש אגמון ויש אגם...) בוקר חורפי משהו, ועדיין, המון חיות שנצפו בשמורה.
נוטריה בחולה,
צמחונית, מלהיבה ילדים, לא לגמרי פרסומת לרפואת שיניים.
את רשת "מלונות מטיילים" אנחנו מכירים ואוהבים ממש, אירוח קיבוצי\כפרי, נעים ולא יקר באזור הגליל, תמיד עם צוות נעים ומסביר פנים, תמיד עם ארוחת בוקר טובה. גם "וילאג' על הירדן" בשדה נחמיה לא היה יוצא דופן, וקיבלנו אחלה בקתות שנהנינו מהן ממש. חסרון אחד יחסי, בניגוד למלונות מטיילים אחרים ברשת- אין מטבחון לבשל (יש מיקרוגל ומקרר, אבל בלי שטח עבודה או כיור)- אז למי שמתכנן לבשל עצמאית, כדאי לקחת בחשבון.
חוץ מזה- כאמור ממש מומלץ, נהנינו מאד מהמקום ומהאווירה.
ממש בסמוך יש את ה"אגמון מרקט", ששם חוץ מאוכל כיפי שאפשר לקנות ולקחת, מצאנו פטיסרי קטן ומקסים בשם "וונדרלנד"- התמונה מדברת בעד עצמה. ולמי שמגיע לשם- לקנות את המרשמלו "הום מייד" שלהם, ארשה לעצמי להתפייט ולומר שזה ממש מרגיש כמו לאכול עננים. משהו בסט...
נכון שבטיולים ארוכים יש לפעמים אכזבות כמו החרמון, אבל הקארמה סידרה לנו את המשך היום כיפי ממש, כשהרבה פעמים דברים טובים מתחת לאף מתגלים ממש במקרה ובלי תכנון מוקדם. כשישבתי ודיברתי עם הצוות במקום שבו ישנו, ספרו שיש שביל קצר ומוצלח בשם "דרך עמי", שנמצא קילומטר מאיתנו. פנינה של מקום, פשוט ככה...במקום מתחברים הבניאס והחצבני לנהר הירדן, והכי כיף פשוט לשבת על גדת הנחל ולשמוע את המים זורמים. המקום נגיש, מקסים, ומאמינה שמשובח לטייל שם גם לפנות ערב.
ויהי ערב ויהי בוקר היום השמיני... ישנו אצל חברה מקסימה ברמת הגולן, ואחרי אירוח באמת מכל הלב, נסענו לגמלא.
בפרספקטיבה של שליש טיול שעברנו, כמה טיפים למשפחה שמתכננת טיול ארוך בארץ (ומתכננת לא רק לשרוד אותו, אלא גם להנות מהדרך)-
- סימוני שבילים- כשסף העייפות או סף ה"אמא, הטיול הזה משעמם אותי" גובר, ההצעה שלי להתחרות מי מוצא ראשון את סימון השביל הבא, הפכה להיות משחק הטיולים האולטימטיבי שלנו. והם (סימוני השביל) אפילו לא ידעו שהם כאלה..
- יש רק דרך אחת לשחות מאה מטר, אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר. ובטיול משפחתי ארוך- אז זהו, שלא. מתחילים לאט וברגוע, לשמור על הכוחות של כולם גם להמשך. בכלל, בטיולים ובטח בארוכים שבהם, ממש לא צריך לסמן וי- אפשר לבנות לרוב על מקסימום פעילות אחת ביום, גג שתיים אם מדובר במשהו קצר, ועם מנוחת צהרים טובה. מה שמוביל אותי לדבר הבא-
- שינה טובה. למרות הנוף הנהדר, לנהוג מרחקים ארוכים כמעט כל יום- וואלה, זה מעייף. לישון טוב (כולל שנ"צ) זה לא מותרות, ושעון מעורר בטיול כזה הוא מחוץ לחוק.
- דפים חלקים. לא יכולתי לדמיין אפילו עד כמה זה יהיה שימושי. חילקו בעבודה אצלנו (תחום הדפוס, בכל זאת...) דפי פוסטר חלקים, התוצאה- שעות של תעסוקה. יעבוד לדעתי גם עם כל דף A3 חלק.
- כרטיס מטמון של רשות שמורות הטבע והגנים. לכל משפחה שבפוטנציאל מתכננת לטייל ליותר מ3 שמורות טבע בשנה, זה סופר משתלם.
- איפה היינו ומה עשינו. כל מחברת חלקה תעבוד כאן, פשוט כיף גדול בכל ערב לכתוב ולצייר מה היה לנו היום, ולסמן דגלונים על מפה. אחלה מזכרת.
* אז למה טיול ארוך בארץ?
כדי לקלוט ששני האפרוחים שלך הם טיילי על-חלל, בכלל לא פראיירים ויודעים טוב טוב מה הם רוצים ואיך הם הכי אוהבים לטייל. וזה לא תמיד- ואפילו בדרך כלל לא- כמו שאת רגילה לטייל, אז את לומדת דרך הרגליים (שקטנות, לפחות פיזית משלך) איך זה צריך לעבוד.
כדי להוסיף עוד קצת לארסנל החוויות המשפחתיות, כשמה שנחרט להם זה דווקא לפעמים אותם רסיסי רגעים, שלא תמיד אפילו שמת אליהם לב, ורק כשהם ספרו לך בסוף היום מה היה- הבנת מה נתפס להם באמת.
כי באמת שכמות הרגעים שמצאנו את עצמנו נקרעים מצחוק אחד מהשנייה, מהשלישית שבדיוק נכנסה למצב כפית, היא אינסופית. וכן ירבו
כי חברים ומשפחה. איזה כיף זה לטייל באמצע שבוע עם שתי הסבתות, או להתארח אצל חברים באזורים שונים בארץ שמכירים לך את הבית והאזור שלהם בהרבה רוחב לב, ומצדדים שלא הכרת.
רק בישראל
--------------------------------------------
בוקר היום הרביעי לטיול, יום עם שתי סבתות שהתלוו אלינו. בסוכות האחרון היינו במדעטק בחיפה, ואחרי 7 שעות במקום כשהעזתי להעלות את רעיון ההתקפלות הביתה, נעניתי ב"אבל היינו ממש קצת זמן!"
אז ניסיתי להשלים את החסר, ועדיין, גם הפעם, אחרי המון שעות- עם אותו האקט קיבלתי את אותה התגובה- אמא, למה לחזור עכשיו?.
איינשטיין אמר פעם שאי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות; אז מצד אחד זה כמובן נכון, מצד שני- המדעטק באמת ממש כיפי, וחוץ מהתערוכות השוות והקבועות שכולן במגע, ניסוי ותזוזה, יש בכמה חודשים האחרונים את תערוכת "דיגיטלי", שעוסקת בהבטים שונים בעולם הדיגיטל של ימינו.
לא חושבת שיש ילד (או מבוגר) שלא יתלהב ממנה.
דבר אחד שקצת מבאס- זו החניה הכמעט בלתי אפשרית באזור (אם יש דרך להגיע בתחבורה ציבורית, כנראה שעדיף), אבל חוץ מזה- אחלה בילוי וממש לכולם.
קינחנו בגלידת המבורגר ב"גלידיום" בסינמול בחיפה. מין מעבדה כיפית לסוגים משוגעים של גלידה.
קל לראות בתמונה ילד מבסוט שנותן את הספרינט של החיים שלו כשראה שגלידת ההמבורגר הגיעה לשולחן שלנו. הבנתי שמפעם לפעם עושים שם סדנאות, לא חווינו- נשמע כיף.
קל לראות בתמונה ילד מבסוט שנותן את הספרינט של החיים שלו כשראה שגלידת ההמבורגר הגיעה לשולחן שלנו. הבנתי שמפעם לפעם עושים שם סדנאות, לא חווינו- נשמע כיף.
-------------------------------------------------------
היום החמישי לטיול, מצפינים עוד לאגם החולה (יש אגמון ויש אגם...) בוקר חורפי משהו, ועדיין, המון חיות שנצפו בשמורה.
נוטריה בחולה,
צמחונית, מלהיבה ילדים, לא לגמרי פרסומת לרפואת שיניים.
את רשת "מלונות מטיילים" אנחנו מכירים ואוהבים ממש, אירוח קיבוצי\כפרי, נעים ולא יקר באזור הגליל, תמיד עם צוות נעים ומסביר פנים, תמיד עם ארוחת בוקר טובה. גם "וילאג' על הירדן" בשדה נחמיה לא היה יוצא דופן, וקיבלנו אחלה בקתות שנהנינו מהן ממש. חסרון אחד יחסי, בניגוד למלונות מטיילים אחרים ברשת- אין מטבחון לבשל (יש מיקרוגל ומקרר, אבל בלי שטח עבודה או כיור)- אז למי שמתכנן לבשל עצמאית, כדאי לקחת בחשבון.
חוץ מזה- כאמור ממש מומלץ, נהנינו מאד מהמקום ומהאווירה.
ממש בסמוך יש את ה"אגמון מרקט", ששם חוץ מאוכל כיפי שאפשר לקנות ולקחת, מצאנו פטיסרי קטן ומקסים בשם "וונדרלנד"- התמונה מדברת בעד עצמה. ולמי שמגיע לשם- לקנות את המרשמלו "הום מייד" שלהם, ארשה לעצמי להתפייט ולומר שזה ממש מרגיש כמו לאכול עננים. משהו בסט...
בלי
הרבה מדי מילים, ככה נראית הדרך בכל מקום בגליל ובגולן עכשיו. כמות
התמונות במצלמה שלי כשניסיתי להעביר את החוויה של נהיגה בצפון עכשיו היא
עצומה..
צאו לטייל, עכשיו זה ממש הזמן!
צאו לטייל, עכשיו זה ממש הזמן!
----------------------------------------------
היום השישי לטיול, הצפנו לחרמון- והפעם דיס-המלצה, לפחות מבחינתנו. הגענו לחרמון, נסיעה ארוכה, הילדים ממש חיכו לזה. לצערי, בהרכב המשפחתי הקיים (מבוגרת ושני ילדים צעירים יחסית), כמעט שום דבר לא היה אפשרי בשבילנו (קיבלתי את התשובה המבאסת שילדים בגיל שלהם צריכים מבוגר על כל ילד, ולא היתה לי שום כוונה להסביר להם שבעלי והאבא של הילדים נפטר). ואחרי שבאתר החרמון נכתב שהרכבל מתאים לכל גיל (וכן, עם דיסקליימר קטן שזה יכול להשתנות עקב מזג אוויר), קניתי כרטיסים לכולנו בלא מעט כסף, אבל בסופו של דבר- אחרי עשרים דקות בשלג, לא היה לנו שום דבר נוסף לעשות- לא הרכבל ולא החלקה על השלג.
בגזברות ניסו לעזור לנו קצת בהחזר כספי חלקי, לא בהצלחה לצערי, פניה לאתר החרמון הניבה רק מייל אוטומטי משירות הלקוחות.
היה מאכזב מאד, יקר, ובעיקר- חבל לי שהילדים לא חוו את הכיף של שלג כמו שאני זכרתי את החרמון.
מניחה שהרוב כן מגיעים בהרכב משפחתי רחב יותר, למי שלא- קחו בחשבון.
היום השישי לטיול, הצפנו לחרמון- והפעם דיס-המלצה, לפחות מבחינתנו. הגענו לחרמון, נסיעה ארוכה, הילדים ממש חיכו לזה. לצערי, בהרכב המשפחתי הקיים (מבוגרת ושני ילדים צעירים יחסית), כמעט שום דבר לא היה אפשרי בשבילנו (קיבלתי את התשובה המבאסת שילדים בגיל שלהם צריכים מבוגר על כל ילד, ולא היתה לי שום כוונה להסביר להם שבעלי והאבא של הילדים נפטר). ואחרי שבאתר החרמון נכתב שהרכבל מתאים לכל גיל (וכן, עם דיסקליימר קטן שזה יכול להשתנות עקב מזג אוויר), קניתי כרטיסים לכולנו בלא מעט כסף, אבל בסופו של דבר- אחרי עשרים דקות בשלג, לא היה לנו שום דבר נוסף לעשות- לא הרכבל ולא החלקה על השלג.
בגזברות ניסו לעזור לנו קצת בהחזר כספי חלקי, לא בהצלחה לצערי, פניה לאתר החרמון הניבה רק מייל אוטומטי משירות הלקוחות.
היה מאכזב מאד, יקר, ובעיקר- חבל לי שהילדים לא חוו את הכיף של שלג כמו שאני זכרתי את החרמון.
מניחה שהרוב כן מגיעים בהרכב משפחתי רחב יותר, למי שלא- קחו בחשבון.
נכון שבטיולים ארוכים יש לפעמים אכזבות כמו החרמון, אבל הקארמה סידרה לנו את המשך היום כיפי ממש, כשהרבה פעמים דברים טובים מתחת לאף מתגלים ממש במקרה ובלי תכנון מוקדם. כשישבתי ודיברתי עם הצוות במקום שבו ישנו, ספרו שיש שביל קצר ומוצלח בשם "דרך עמי", שנמצא קילומטר מאיתנו. פנינה של מקום, פשוט ככה...במקום מתחברים הבניאס והחצבני לנהר הירדן, והכי כיף פשוט לשבת על גדת הנחל ולשמוע את המים זורמים. המקום נגיש, מקסים, ומאמינה שמשובח לטייל שם גם לפנות ערב.
היום השביעי לטיול, נסענו לבניאס- לא יכולה לתאר אפילו עד כמה המקום יפה ופורח עכשיו. פשוט תענוג.
והגשר התלוי על המפל- תענוג לא פחות.
ואם דברים טובים שלא מתוכננים, קפצנו אחר כך לקוקיה בקיבוץ דפנה לצהרים, מסעדה שאנחנו ממש אוהבים. לא יכולנו שלא לקפוץ גם לשולמן שוקולד לאיזה שוקולד טוב לקינוח, ואז גילינו שיש סדנאות שוקולד גם באמצע השבוע. אז במחיר ממש סמלי בשביל כל הכיף שהיה לנו שם, קיבלנו סדנת שוקולד כמעט פרטית. כיף גדול לילדים.
ואם דברים טובים שלא מתוכננים, קפצנו אחר כך לקוקיה בקיבוץ דפנה לצהרים, מסעדה שאנחנו ממש אוהבים. לא יכולנו שלא לקפוץ גם לשולמן שוקולד לאיזה שוקולד טוב לקינוח, ואז גילינו שיש סדנאות שוקולד גם באמצע השבוע. אז במחיר ממש סמלי בשביל כל הכיף שהיה לנו שם, קיבלנו סדנת שוקולד כמעט פרטית. כיף גדול לילדים.
-אמא, את יודעת מה זה מנהיג?
-כן, אבל בוא תספר לי מה זה.
-זה מישהו שהולך ראשון ומראה לכולם את הדרך.
--------------------
תפס את המפה, הלך קדימה והסביר לגלי ולי לאן הולכים.
-כן, אבל בוא תספר לי מה זה.
-זה מישהו שהולך ראשון ומראה לכולם את הדרך.
--------------------
תפס את המפה, הלך קדימה והסביר לגלי ולי לאן הולכים.
והאדום היום אדום מאד
פורש כנפיים-
לצהרים
נעימים, המשכנו לאניעם, כפר אמנים חמוד בדרום הרמה. ראינו קדרית בעבודה,
ובכלל היתה יופי של הפסקת צהרים עם ארוחה רגועה וטובה, ושמש טובה אפילו
יותר.
את מזכירה לי את הכנרת, יפה, רגועה, אבל, מתחת זרמים סוערים.
(סוף של יום בעין גב)
(סוף של יום בעין גב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה