יום שני, 12 במרץ 2018

שמונה ימי מדבר


שמונה ימים בנגב, שלוש יציאות חד-פעמיות בהחלט-

  • החלום האולטימטיבי של כל ילד-"ועכשיו, אחרי שלקחתם אדמה, קש והמון מים, אתם דורכים על הבוץ ומורחים אותו איפה שאתם רק רוצים!" (סדנת בוץ ואדמה בצוקים)
  • הטיסה האולטימטיבית-  "הבעלים של החווה החליטו שהם מקימים עדר אלפקות בארץ- לצורך זה שכרו טיסה שהנוסעים בה היו האלפקות. תוך כדי הטיסה אפילו נולדה אלפקה חדשה!" (המדריך בחוות האלפקות במצפה רמון מסביר בהתלהבות איך הוקמה החווה, ואיך אלפקה אחת מאושרת קבלה כרטיס טיסה באל-על לכל החיים)
  • ההסבר האולטימטיבי- "את שתי המנות האלו אין לנו היום, העיזה בהריון" (חוות קורנמל, הנוף המדברי המושלם, רוח מדברית מצויינת, וההסבר למה אי אפשר לאכול שתי מנות שרשומות בתפריט)



בית הערבה\אריק איינשטיין

---------------------------------------------------------------------------------------

כמי שנולדה וחיה בדרום לא מעט שנים, יש משהו בנסיעה דרומה, כשאיפושהו אחרי קו בית קמה מתחיל לנחות עליך הרוגע והשקט.
את הטיול המשפחתי השישי שלנו, החלטתי להקדיש השנה לאזורים בהם גדלתי וטיילתי לא מעט, ותוך כדי תקופה אינטנסיבית בחיים שלנו- השקט והרוגע שמשרה המדבר, התאים כמו כפפה ליד.
אני חושבת שמה שאפיין הפעם את הטיול, יותר מתמיד, זה הרוגע והמשפחתיות הנעימה. 
הזמן במדבר הוא נזיל, התכניות כולן היו בסיס לשינוי ולמה שהתאים לנו באותו הרגע. האנשים שפגשנו- נעימים ומסבירי פנים.

שמונה ימים ביחד, 24 על 8, בפורמט משפחתי צפוף זה לא רק קל- אבל בכל שנה מחדש בטיולים האלו, אני מגלה את הילדים שלי עוד קצת מחדש; בסיטואציות שלא תמיד נחשפים אליהן ביום יום העמוס של כולנו- בסקרנות וברצון להתנסות, לגעת ולחוות, בחיבור המיידי לילדים אחרים בסביבה, לטבע שמקיף.
באמת שהיה תענוג.
---------------------------------------------------------------------------------------
אז מה היה לנו?
התחלנו בפארק אשכול ונחל הבשור, קצת אחרי "דרום אדום" והאזור עדיין פורח ויפה. גשר חבלים, בריכות שכשוך, פיקניק כיפי והרבה ירוק בעיניים, לפני שמדרימים עוד קצת לצבעים החומים יותר.

משם דרומה בהרבה, לערבה...
בדרך עצרנו במרכז ויידור- נפלא למשפחות, למבוגרים, ובעצם בכל הרכב שתגיעו.
החקלאות בערבה לגמרי אינה מובנת מאליה לנוכח תנאי האקלים, ומרכז ויידור מאפשר חוויה ולמידה שממש מפעילה את כל החושים- עם ארגז חול שמדמה את תנאי האקלים בערבה, מיצגים אינטראקטיביים, סיור חממה נסיונית ששם אפשר לראות פיתוחי ירקות ופירות מגניבים (וטעימים לאללה). ממש מוצלח.


הדרמנו לצוקים, לאירוח האקולוגי ב"ימי מדבר".



לחובבי ז'אנר סיני. חווית האירוח שם הכי הזכירה לי את הרוגע והשקט של החושות במצרים (אם כי משודרגות קצת יותר..).
בתים שבנויים מלבני בוץ, שירותי קומפוסט (הילדים התלהבו מזה ממש), ארוחת בוקר מ-ע-ו-ל-ה (עשויה מתוצרי הערבה), מדורה, מטבח חמוד ומאובזר מחוץ לבית, בריכה מדברית-טורקיזית, מחוממת ונהדרת ממש באמצע החאן, ובעיקר-המון המון המון שקט.
למי שנמצא שם מעל ליומיים, כחלק מהשהות נותנים גם סדנת בוץ כיפית במיוחד לילדים, כשלאחריה הם לגמרי משתלבים עם צבעי המדבר.
היה פשוט נהדר,
וגם: פשוט-ונהדר.
אורסולה בצוקים, זו מסעדה-פאב שגם עליה שמחה להמליץ מאד בחום. חיבור של אוכל גרמני ומדברי באותה הנשימה, הרבה מאפים עם שמות שנגמרים ב"קוכן" ועם המון אותיות, ובעיקר-טעימים טעימים: כרוב כבוש, נקניקיות ובירה קצרה. אוהבים שם ילדים (ויש גם צ'יפסשניצל למי שירצה). כיף אמיתי.

---------------------------------------------------------------------------------------
ויהי ערב ויהי בוקר היום השלישי..


אחרי בוקר שהתחיל בעצלתיים, המשכנו לפארק ספיר, פינת חמד באמצע המדבר. המון ברווזים (עצלים בערך כמונו), מפל קטן וחמוד והמון דשא ומתקנים. יופי של מקום לפיקניק.


אחה"צ קצת יותר בתנועה, עם פעימות מדבר לטיול בשמורת שיזף.

 טיול של כשעתיים וחצי בנהיגה עצמית בקלאב קאר, עם טיולים רגליים בתוך השמורה ופיקניק עם תמרים מצויינים ותה מתוק מתוק של מלא עשבים ופרעושית שקטפנו שם.
מצד אחד בהחלט ממליצה על החוויה- שהיתה באמת כיפית ובהרבה כוונה טובה ליצור משהו איכותי, אישית הייתי שמחה ליותר זמן טיול והסברים בשמורה- אבל יכול להיות שהטיול פשוט הותאם להרכב שהיינו בו, של ארבעה (כולל שני ילדים צעירים).
בכל מקרה- בהחלט ממליצה, חוויה מדברית נעימה ביותר.

זמן הערבה שלנו המשיך למחרת, ביום עמוס וגדוש..

סדנת בוץ במתחם, כשבה הילדים התבקשו לעשות את מה שהם הכי אוהבים- להכין בוץ, להכנס אליו,להתלכלך כמה שרק אפשר ולהכין פסל סביבתי. גם האמא של שני הילדים נהנתה ממש מהחוויה...

את הדיס-המלצה היחידה שיש לי מהטיול התלבטתי אם לרשום, ולמען ההגינות החלטתי שלא לנקוב בשם (מאמינה שיודעי גוגל יצליחו לזהות), אבל כן לשתף- קטיף ירקות בערבה.
תיאמנו יום מראש להגיע לקטיף, קבלה את פנינו בחורה צעירה שהיתה אמנם נחמדה, אבל בפועל לא ממש הראתה לנו יותר מדי את המקום ("אתם רואים, כאן יש הדברה אורגנית עם צרעות- אבל אין צרעות עכשיו. ואלו הכוורות- אבל הן מלוכלכות ואין ממש מה לראות כאן"). אחרי הסבר קצרצר על סוגי הירקות שיש במתחם, עדכנה אותנו ש"היום נורא חם אז לא ממש עובדים בחממות, אבל קחו כמה קופסאות פלסטיק קטנות ותאספו מה שתרצו".
היה חם בפנים בצורה חריגה (הייתי מצפה שלא יכניסו מבקרים ביום חם כזה...), קטפנו הכי זריז שיכולנו ויצאנו.
לסיכום העניין- מאד יקר, ורחוק לצערי מלהיות חוויתי או נעים.

כקונטרה, חוויה נהדרת היתה לנו באותו אחר צהרים, בסדנת שוקולד נפלאה, שהילדים חיכו לה במשך כמה שבועות- והיא עלתה על כל הציפיות. קבלה את פנינו טלי מ"שוקוליטלי", שוקולטיירית נהדרת שאוהבת את מה שהיא עושה- בערך כמו שהיא אוהבת אנשים,
הסבירה על סוגי שוקולד, פנקה אותנו בשוקולדים וגנאשים משובחים שאיתם הכנו פרלינים, שוקולדים על מקל ולקינוח- פונדו מרשמלו ושוקולד נהדר. כל כך כיף לראות מישהו שעוסק במה שהוא אוהב, ויותר משמחה להמליץ על טלי ועל הסדנא שהועברה מכל הלב ובהרבה רוחב יד ונדיבות.
---------------------------------------------------------------------------------------

אבן, רוח, מים


החצי השני של הטיול התרכז באזור מכתש רמון:
פתחנו את הבוקר בבראנץ' מאוחר בחוות קורנמל, שם גם קבלנו את העדכון המעולה ש"אין היום מקלות עדנה וטום כתום, כי העיזה בהריון". ובכל זאת, המון מנות גבינתיות (מהעדר המקומי) היו גם היו, נהנינו מנוף מדברי מושלם ומרוח מדברית מושלמת עוד יותר.
יש שתי מסעדות בדרום שאני תמיד חוזרת אליהן- הודו הקטנה בבאר שבע (לאוהבי אוכל הודי צמחוני מעולה) ולקורנמל אני חוזרת בכל פעם שרוצה לספוג מנה מדברית גדושה, זה לגמרי המקום...

עוד חוויה שהילדים חיכו לה מתחילת הטיול, אותה ציפייה שגם אני זוכרת כילדה בכל פעם כשהגעתי לשם- המנסרה של מכתש רמון והחולות הצבעוניים.
מקבלת את פניך אבן ענקית שמתווה את הדרך- אבן, רוח, מים.
כמה שעות של אמצע השבוע, חמישתנו המטיילים היחידים במקום, המכתש והחולות הצבעוניים, ורמת אושר של הילדים שעולה בקנה אחד עם הבקבוקים שהולכים ומתמלאים.

את השקט של המכתש, החלפנו בפארק הפסלים "צלילי מדבר" המקסים שבמצפה רמון.



תוך כדי טיול במכתש פזורים פסלים סביבתיים שכל אחד מהם מפיק צלילי עומק אחרים. שילוב קסום של הפסלים המוזיקליים, השקט שמסביב וההד שמחזיר את הכל אליך. 
עוצמתי ונהדר.

כמעט לקראת סוף הטיול, ישנו במצפה רמון בחוות האלפקות, בחדרים חמודים ממש בתוך החווה, עם סוסים, לאמות ואלפקות שאוכלים בנחת ובשלווה כמעט ליד החדר שלך. 



האכלת בוקר- אם חשבתי שילדים יודעים להעיר מצויין, אין כמו יריקה מדוייקת של אלפקה בשבע וחצי בבוקר לכיוונך כדי להתעורר ברגע.
בילוי רגוע וכיפי בחווה. בהחלט מומלץ למשפחות.
טיולון קצר למחרת בבריכת החורף בשפיר (באזור קרית מלאכי) עם חברים, סגר לנו שמונה ימים מצויינים, ובדרך הביתה.

---------------------------------------------------------------------------------------

וכדז'ה וו לסוף הטיול של השנה שעברה, רשימת מלאי כמעט זהה- אמא אחת עייפה, ילד אחד שנרדם עם הסטארטר של האוטו בדרך הביתה, מלא ירקות ותוצרת איכותית של הערבה שעברו למקרר, וגם ילדה אחת מלאת אנרגיות בלתי נגמרות, כשבבית באחת בלילה התעוררה ושאלה אותי לאן מטיילים מחר...
Until next time J