להתחיל את השנה ברגל ימין (וגם הדרכה קלילה להכנת שנה טובה)

חצבים פורחים בשולי הדרך, החום כבר קצת מתפזר, ורוח ערב שמסמנת את תחילתו של סתו, של חורף.

שנות טובות עם ילדים ונצנצים, מונחות ומסודרות בדוכן- רק צריך לבחור כמה, לכתוב ולשלוח.

משחקי מונופול עם המשפחה ביום כיפור, כדי להעביר את הצום.

סוכת נצח שאבא בונה (כבר עשרים ומשהו שנה... לא מוותרים לו גם היום), אמא תולה את הסדינים הקבועים (כבר עשרים ומשהו שנים, לא מוותרים גם לה) ושרשראות שהכנו אי שם בגן וביסודי, שבאורח פלא נשארו עד היום, שלמות וצבעוניות.

בגדים לבנים בדרך לבית הכנסת. כל נדרי, אנשים מחייכים, אומרים "שנה טובה" לכל מי שעובר בדרך. הצום נשבר עם מקופלת, ובדרך לסעודה המתחלת.

שירי ראש השנה, מהזן הכי יפה ומקסים שיש, שעד היום, אם אני נתקלת בהם ברדיו, אני ממש אוהבת לשמוע.

ובעיקר- הרבה ריח של חג ואופטימיות באוויר, של משהו חדש וטוב שמתחיל.

כבר אמרתי שאני אוהבת את חגי תשרי?

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לפני שלוש שנים, היינו סביב ספטמבר בירח דבש במזרח. לרוע המזל, הבעל היקר ואני היינו חולים בתורות, בהוסטל חביב בהאנוי, כשתורי היה להיות חולה בראש השנה עצמו.

הבעל היקר לא ויתר על אווירת החג, עשה מאמצים רבים לארגן שירי ראש השנה וחג ב-MP3 (ולא היה קל עם האינטרנט האיטי של ויטנאם...) אוכל אמיתי של חג לא היה לנו ממש, אבל גם כאן הוא לא ויתר ורצה שחלק מסמלי החג יהיו איתנו. השיחה הלכה ככה:

בעל יקר- אפשר לקבל תפוח? ודבש?

פקידת קבלה בהוסטל- ??what

בעל-טודיי איט'ס ראש השנה. איט'ס אה ג'ואיש הולידיי.

פק"ב- ג'ואיש?

(הבעל, לעצמו- haven't the Jewish people suffered enough?)

הבעל, מנסה להסביר- ג'ואיש, הולי בייבל... עובר לציורים- אפל, האני...

פק"ב מחייכת, לצורך העניין- כנראה מבינה במעורפל מה הבעל רוצה ממנה. רצף מילים מהיר בויטנאמית לאחד הטבחים, שרץ למטבח ומביא את התפוח והדבש המיוחלים.

אז יש לנו תפוח ודבש, אגרול ויטנאמי, שירי חג, מרק פו-בו, וכמה ויטנאמים שמסתכלים עלינו ומחייכים.

חג שמח!

---------------------------------------------------------------------------------------------------------

ובשביל להתחיל את השנה ברגל ימין- הדרכה מהירה וקלילה לכרטיסי שנה טובה:

מה צריך? קארדסטוקים, וואשי טייפ (לא חובה), צבעי גואש (לא רעילים!) תינוק זמין.

מה עושים?

מבקשים מהתינוק יפה לעשות משהו שהוא נהנה לעשות בכל מקרה- להתלכלך בצבע ולדרוך על ניירות. חשוב לשים לב שהוא דורך יותר על רגל ימין מאשר על רגל שמאל :-)

גוזרים, אפשר להשתמש בפאנצ'ים (אני השתמשתי בפאנץ' תחרה).

לוקחים קארדסטוק (או בריסטול רגיל) ומדביקים עם וואשי טייפ (אני אוהבת לקרוע, כך שיוצאים שוליים "לא מתוכננים", אבל אפשר גם לגזור במספריים).

אפשר להשתמש בקארדטוקים בצבעים שונים, שתואמים לצבע כפות הרגליים-

שהשנה תתחיל ברגל ימין!

והכי חשוב- מוסיפים כמה מילים מהלב, לתחילתה של שנה טובה ומתוקה.

--------------------------------------------------------------------------------------------------

מנצלת את ההזדמנות לאחל לכם שנה טובה, שקטה ופוריה, של הרבה יצירה וצבעים, בריאות וטיולים, שתתחיל מצויין- ותמשיך מצויינת אפילו יותר!

שנה טובה!

איילת

פקמן

כמישהי שעד היום שוברת את הראש מי גנב את המפתח של חביתוש, שדירגה תוכניות ב"רואים שש שש" בקיץ וחיכתה ליום שישי בצהרים- גם לשידור החוזר של זהו זה, וגם למסעדה הגדולה... בתור מישהי כזאת, כנראה ברור שגדלתי אי שם עם מסך של שנות השמונים :-)

זה בכלל לא היה משנה שמרקו איבד ומצא את אמא שלו עשרה קיצים ברציפות, שנילס ואקה, גרגמל והדרדסים נשארו שנים על גבי שנים אותו הדבר, ושרובנו הרהרנו בשאלות קיומיות דומות (האם לדרדסים יש שיער מתחת למצנפות שלהן, מתי פינוקיו יקשיב לבלה והאם מוש אי פעם יצליח לסיים לחרוש את השדה שלו) ושהטלטקסט היה הדבר הכי חדשני וקרוב לאינטרנט שהיה בזמנו.

בקיצור, אחרי הרבה שנים שכל מה שהכרנו בצורת מסך היה טלויזיה, הגיע המחשב הראשון לבית שלנו, אי שם כשהייתי בכיתה ה'-ו'. מסך עם שישה צבעים (קראו לזה EGA בזמנו?), דיסקטים גדולים של 5 ורבע אינץ'' (ואבא שלי מספר היום שכשקנה הארדיסק של 20 מ"ב, אמרו לו שהוא משוגע ושלא יהיה לו מה לעשות עם כל כך הרבה מקום...) עם המחשב קיבלנו דיסקט משובח, עם שישה משחקים- וכמעט תמיד היתה תחרות קשה על המסך החדש בבית בין כל האחיות, מי תוכל לאכול שקי כסף ב"דיגר", לסגור שטחים ב"קסוניקס" או לזוז במבוכי הפאקמן.

היה כיף :-)

השנה (בהחלט הרבה זמן אחרי ששחקתי בפעם האחרונה בפאקמן...) נחשפתי באחד מהבלוגים לחרוזי גיהוץ.

למי שלא מכיר, אלו חרוזים שמגיעים ביחד עם משטחים בצורות שונות. על המשטחים אפשר לסדר את החרוזים בכל צורה שהיא, ואם מגהצים אותם אח"כ (בעזרת נייר אפייה)- מתקבלת צורה "מפוקסלת", שמאד מזכירה את משחקי שנות השמונים.

הדבר הראשון שהתחשק לי לעשות איתם, היה פאקמן.

ואח"כ עוד אחד.

ומפה לשם, מצאתי את עצמי יושבת כמה שעות טובות, ממיינת חרוזים צבעוניים, וסוגרת את הערב עם חמישה פאקמנים שונים.

צורפה גם הגב' פאקמן.

וככה זה נראה מהצד הלא מגוהץ- יפה גם הוא, בעיניי-

וגם לב אחד ורדרד, לבעלי שיחיה. לא יודעת מה הוא יעשה עם זה, אבל שיהיה לו לב מפוקסל, אף פעם אי אפשר לדעת מתי תצטרך אותו..

--------------------------------------------------------------------------------------------------------

ומה בכל זאת אפשר לעשות עם החרוזים? (מעבר לכיף שבלגהץ אותם...?) תחתיות לכוסות, תמונות, תכשיטים... בדו מימד וגם בתלת מימד.

השיטה שאני מצאתי- היתה לחפש תמונות ברשת שמיועדות לדוגמת רקמה. כל התמונות האלו מראש מסמנות דוגמא שדומה לדרך העבודה בחרוזי גיהוץ, אז אפשר בקלות להמיר אותן לעבודה בחרוזים.

אפשר לקנות את החרוזים ברוב חנויות היצירה (נקראים חרוזי גיהוץ, או חרוזי המה, באנגלית- Hama beads, perler beads) באיקאה מצאתי חבילה גדולה ומשתלמת באגף היצירה, אז כבר קניתי שתיים, שיהיה במה להזין את ההתמכרות החדשה...

הנה כמה דוגמאות מהרשת (ולמי שמעוניין, מוזמנים לעקוב אחרי לוח הפינטרסט שלי בנושא- (כל התמונות מהלינקים המצורפים)

עוגיפלצת- http://tybounty.over-blog.com/article-sautoir-cookie-monster-97530973.html

ברבאבא- http://creationperles.files.wordpress.com/2012/04/barbapapa_famille.jpg


ורדים מפוקסלים- http://pysslamer.se/2013/02/parlplattorkorsstygnsmonstersant/






ובשביל שלא תקבלו רושם מוטעה, קהל היעד המקורי הוא כנראה בעיקר ילדים :-)
ככה שזה יכול להיות גם עיסוק מהנה לכמה שעות טובות בחופש הגדול.

התמכרות נעימה!

אמא בחופש (וגם הדרכה לצנצנות מתוקות)

יום חופש.

אחרי שמפלס העומס כמעט עלה על גדותיו (ראו פוסט קודם), ניגשתי למנהל שלי וביקשתי יום חופש ביום ראשון.

המטרה המוצהרת- להטעין את הסוללה לקצת יותר מחמשת האחוזים שנשארו לה, ובעיקר- החלום הרטוב- לישון. לא צריכה הרבה יותר מזה.

מיום חמישי כבר לא יכולתי לחכות-  הילדה תהיה בגן, היה לי ברור שאקום ב-11 בבוקר, אפשר אח"כ לעשות כל מה שאני רוצה- כמו אז- בימים שעוד לא הייתי "פלוס אחד".

הלכתי לישון עם חיוך גדול. קמתי באמצע היום- שש בבוקר. אחרי מאמצים כבירים הצלחתי להרדם ולקום שוב בשמונה.

קוואק בדרך לאמבטיה, דרכתי על איזה ברווז צעצוע שתעה בדרך; עדיין עם עיניים חצי עצומות מלאתי אמבטיה מפנקת. היה חשוב כמובן לזרוק לתוכה את מד הטמפרטורה לתינוקות, לוודא שהמים לא יהיו חמים מדי לעור העדין שלי... :-)

קופצים לאיקאה, יש דירה חדשה שצריך לשדרג ויש גם סייל שווה. התינוק בעגלה שלידי בוכה. אני מתחילה להרגיע ולנענע בעדינות את מחזיק הסירים, שעד אותו הרגע היה סתם ככה מונח לו בעגלת הקניות.

ארוחת צהרים טובה עם חברה ותינוקת מתוקה, כמעט בגיל של גלי שלי. כבר חמש דקות שלמות שהצלחתי שלא לחשוב עליה. מרגישה כמו ב"תינוקיסטים אנונימיים".

שאלה תמימה שלה, מה שלום גלי?

או, טוב ששאלת! במקרה יש לי תמונה שלה בסלולרי מהבריכה שעשינו ביום שבת...

מסקנה- אפשר אולי לשחרר את האמא מהילדה לחצי יום, אבל אי אפשר להוציא את הילדה מהאמא :-)

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז מפה לשם גם הגן נגמר, והחופש (של הילדה, הפעם) התחיל גם הוא. במספר החודשים מאז שנכנסה לגן, גיליתי גן עם צוות גננות מהמם, הכי טוב שיכולתי לבקש בשבילה (ואם לפרגן להם גם כאן- "גני גלית" בבית יהושע). לשמחתי, גם בשנה הבאה היא תמשיך שם, והיה לי חשוב לומר תודה אישית גם לצוות שטיפל בה כל כך במסירות בשנה האחרונה.

החלטתי להכין צנצנות מתוקות, כאלו שמכילות את כל החומרים היבשים, כשבעצם רק צריך להוסיף את ה"רטובים" בבית- שמן וביצים. יכול להיות מצויין כמתנה לראש השנה או בכלל... :-)

----------------------------------------------------

איך זה הולך?

ציוד לא אכיל-

צנצנות- הכי מוצלחות בעיניי הן אלו של איקאה (עם סגירה נוחה מאד), אבל גם צנצנות ריבה רגילות יהיו מצויינות.

בד- כל בד כותנה שנעים לכם בעין, אני אוהבת בדים משובצים לכיסוי הצנצנות.

סרט דק- שמתאים לצבע הבד.

גומיות משרדיות

דף קארדסטוק או בריסטול צבעוני- לתגיות שעליהן יופיעו הוראות ההכנה.

כפיות וכוסות מדידה- לא חובה, אם כי מאד יעזרו בסידור השכבות.

   
-------------------------------------------------------------

חומרים למילוי (לכמות של שש צנצנות)

כוס וחצי אגוזי פקאן, כוס וחצי שוקולד צ'יפס לבן, כוס וחצי שוקולד צ'יפס רגיל, שתי כוסות סוכר לבן, שתי כוסות סוכר חום, כוס אבקת קקאו, שתי כפיות מלח, שלוש וחצי כוסות קמח לבן.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בכל צנצנת, מתחילים לסדר את החומרים היבשים בשכבות (לי זה קצת הזכיר את החול ממצפה רמון...), בצבעי חום ולבן לסרוגין. משטחים היטב כל שכבה לפני ששמים את הבאה:

שליש כפית מלח

שליש כוס קמח

שישית כוס קקאו

רבע כוס נוספת של קמח

שליש כוס סוכר חום

שליש כוס סוכר לבן

רבע כוס שוקולד צ'יפס

רבע כוס שוקולד צ'יפס לבן

רבע כוס אגוזים

מבסוטים וטובי לב, סוגרים את הצנצנות-

מכינים תגיות, עליהן מדפיסים את המתכון או מדביקים מצידה השני של התגית, אם רוצים לכתוב משהו אישי.

הנה המתכון, מוזמנים להדפיס ולהדביק, לשימושכם-





גוזרים בד כותנה עם שוליים גדולים קצת יותר מגודל הצנצנת. אני מעדיפה להשאיר את הבד לא מעובד, עם קצוות מעט פרומים- אבל אפשר גם לתפור את השוליים. מהדקים את הבד לצנצנת עם גומיה משרדית דקה.
קושרים את התגיות עם המתכון בסרט, ומעבירים את המתוק-מתוק הזה הלאה...

שיהיה בכיף ובתאבון!

-----------------------------------------------------------------------------------------------

כל הסיפור, בקיצור-

מארגנים בשכבות בכל צנצנת, לפי הסדר-

1/3 כפית מלח, 1/3 כוס קמח לבן, 1/6 כוס קקאו, ,1/4 כוס קמח לבן (שכבה נוספת), 1/3 כוס סוכר חום, 1/3 כוס סוכר לבן, 1/4 כוס שוקולד צ'יפס,1/4 כוס שוקולד צ'יפס לבן, ,1/4 כוס פקאנים, סוגרים את הצנצנת, מוסיפים בד חתוך, סרט והוראות הכנה.

בתאבון!