יש הריוניות שצובעות משקופים
יש גם כאלו שמנקות חדרים
יש את הנשים שבעבודה סוגרות קצוות
ויש כאלו שאופות עוגיות
אבל אני, אני יוצרת לנסיכה
תמונות וגם בובות, כלבלבים וגם שמיכה...
מי היה מאמין שאני כבר אוטוטו לקראת לידה... אחרי צירים מוקדמים אי שם בשבוע 33 (מי זוכר את הימים האלו בכלל?), כשנתתי לעצמי מ-ק-ס-י-מ-ו-ם שבוע 37-38, אחרי טפשת הריון במיטבה (לא, השלט של הרכב לא פותח את הבית. ללחוץ "סנד" על הנייד לא ממש פותח את הרכב בחנייה, ו"אי תנועה" זה משהו שיש בכביש- ולא באמצע המטבח :-) ), בטן שגדלה ותופחת- אכן קיימנו והגיענו עד הלום לסוף השבוע ה-39.
יאללה, שתצא כבר בחוץ... חודש עשירי ממש לא בא בחשבון :-)
אז כשקר בחוץ וחם בפנים, וכשהאנרגיות לנקות ולסדר כבר לא ממש קיימות במצב הפיזי הנוכחי, מה שנשאר זה להפעיל את הרגל על הדוושה של מכונת התפירה במאמץ אחרון וליצור שמיכת גמדים צבעונית, עם אקסטרה כלבלבים לקישוט.
אם רואים אותי עם עיניים מבריקות, ידיים שמלטפות את הבדים באהבה וראש שמחשב מה עוד הולך עם הבדים ואי אפשר לחזור הביתה בלי (סרטי אלכסון? מילויים לשמיכה?), זה ברור שוירוס קניית הבדים אצלי תקף שוב. יום כיף מבחינתי זה להסתובב בנחלת בנימין, ולצאת עם שקיות מלאות וחיוך על הפנים.
האלטרנטיבה ההריונית והמתישה פחות היתה לקנות בדים באינטרנט (בעיקר אתרי חו"ל...) אמנם חסרה חווית המישוש, אבל כשקפצו הגמדים והפטריות מול העיניים שלי, זה היה רק עניין של זמן עד שיגיעו אלי הביתה במעטפה המיוחלת :-)
אז כשנחתו הגמדמדים אצלי בתיבת הדואר, היה ברור שמהם יכולה לצאת רק שמיכה. לא התחשק לי ללכת לכיוון האדומים והורודים (אין לי ספק שאם ארצה ואם לא, ורודים כנראה שלא יחסרו לנסיכה...) אז הלכתי על גוונים כחולים, שנתנו קונטרסט טוב לצבעוניות של הטלאים.
סיומת עדינה של פס אלכסון פרחוני עם עיטור קרושה כחול.
מהצד השני, התלבטתי אם להשאיר משובץ נטו, והחלטתי ללכת על משהו עדין ולא דומיננטי, של ארבעה ריבועי כלכלבים מתוקים, ( חלק מבד פאנלים שקניתי ממש מזמן וסוף סוף זכה לשימוש הראוי)-
ולסיום, ליד הרוכסן גם דובי קטן מלבד. סתם כי התחשק.
ובא לי עוד גמד אחד :-)
יאללה, מקווה שאת הפוסט הבא כבר ארשום אחרי שינוי סטטוס מרגש...
איילת
