מכתב מאמא לתינוק שעוד לא נולד-
מקלון הריון, טייק טו. גם הפעם- שני פסים, מתחילים שוב מסע של תשעה חודשים.
חיוך גדול של רופא הנשים, "יש לכם בן זכר".
כמי שגדלה בבית של שלוש בנות, איך זה יהיה להיות אמא לבן?
ואיך בכלל תהיה ההתנהלות עם שני ילדים- אומרים ששניים זה מורכב, והשלישי זה יותר קל, אז אולי נתחיל ישר עם ילד שלישי?
עוברים כמה שבועות, ומתחילים להרגיש אותך שם, בפנים. נינג'ה שיודע מעולה איפה נמצאת כל צלע של אמא.
מישהו שמזכיר את קיומו באמצע יום עבודה, כשפתאום הבטן מתחילה לרקוד לה. כמה שזה כיף, אם יש משהו שאני אוהבת בלהיות הריונית זה את הריקודים האלו.
מחכים לך פה בחוץ, גלי- אחות גדולה (שיודעת שיש "נוק" בבטן), שני הורים, כבר קצת מנוסים, אבל בטוחים שתלמד אותנו גם דברים חדשים, ואפילו כלב, להשלמת התמונה.
אמא מחכה לך כאן, להסניף אותך עם הריח הכי טוב שקיים, ולהזכר שוב איך זה בהתחלה-התחלה, כשהבן-אדם רק מתחיל את דרכו בעולם...
מכתב מסבתא לגלי, נכדתי האהובה ו ה"רגילה"-
כשנולדת שאלו אותי: איך הנכדה?
הסתכלתי עלייך וחשבתי שאת "פלא הבריאה", כלומר - נכדה רגילה.
במשפחה שלנו את אחת, מיוחדת ויחידה (לפחות עד עתה). כל תנועה וכל מילה שלך, עבורנו היא פגישה ראשונה עם התפתחות רגילה. את גורמת לנו הנאה אין סופית כשאנחנו רואים איך "הברגים מסונכרנים" ומאפשרים לך להיות ילדה רגילה.
את יודעת איך להפעיל אותנו. את משתמשת בצחוק ובמבט כדי לגרום לכולנו למחוא לך כפיים.
את מנצחת על מקהלת שירי הילדות שלנו ומבקשת שכולנו יחד נשיר לך שירים שאת אוהבת.
את מחזירה אותנו למשחקי הילדות שלנו, לציורים, להשחלות ולבועות הסבון.
אנחנו משפחה כבר עשרות שנים, אבל בבואך הידקת וחיזקת ושדרגת את המושג "משפחה".
מאמא לתינוק שעוד לא נולד-
מה אאחל לך?
שתבנה לך את הדרך בצעדים-צעדים; הרמת ראש ראשונית וסקירה של העולם, זחילת דוב וצעדים ראשונים ומהוססים.
שתבחן כל דבר- תטעם, תתנסה ותרגיש, ותשתמש בדמיון ככל שרק תוכל ותרצה- אל תתן ל"מבוגרים" להפריע לך ולחשוב אחרת, רק כי זה מה שהם רגילים אליו ומאמינים בו.
מאחלת לך שתהנה מהחוויות ומהראשוניות שלהן- מלשבת בקיץ עם גלידה בבריכה, מהצגה שגורמת לך לצאת בחיוך גדול, או מלעלות על מתקן מפחיד בלונה פארק בפעם הראשונה.
מאחלת לך למצוא את המקום שלך במשפחה, בין גלי האחות גדולה, ל"אח גדול" שעיר ונובח ושני הורים. תראה לנו איזה דבר או שניים ותוכיח שאנחנו לא יודעים הכל... ושלכל ילד מתאים משהו אחר.
מאחלת לך שתדע לבחור את הדרך שבה תרצה ללכת, שתדע מתי לתת להגיון יותר משקל ומתי דווקא לתת ללב לקבוע.
מאחלת לך שתמיד תדע שאמא ואבא יהיו שם בשבילך לעזור, לנסות לכוון ולעשות ככל שביכולתם להקל עליך את הדרך.
והעיקר- שתהיה מאושר.
האמא לעתיד שלך
מסבתא לגלי-
אני מאחלת לך שתבני חיים בעלי משמעות שיתאימו לאישיותך כשבידך צידה לדרך – השמחה והעצב, רגעים טובים וקשים, עליות ונפילות, היכולת להיות עסוקה וגם – היכולת להשתעמם.
אני מאחלת לך שתהיה לך היכולת לראות את האחר מבלי לוותר על עצמיותך.
אני מאחלת לך שתביני שלא תמיד יש לך השפעה על המציאות אבל תמיד יש לך השפעה על תפישת המציאות.
אני מאחלת לך שתבחרי בדרך שלך להתמודד עם המציאות, תוציאי ממנה את המיטב, תשאירי מאחורייך את המיותר ותמשיכי לצעוד בביטחון ובשלווה בדרך החדשה.
אני מאחלת לך שתביני שהדרך ל"כן" עוברת הרבה פעמים במסלול של ה"לא" . זה לא נעים, אבל אין קיצורי דרכים. (אבל כשהורייך אומרים לך "לא" הם צודקים וחייבים להקשיב להם).
אני מאחלת לך שתיקחי מכל אחד מבני המשפחה המורחבת את הטוב. יש לך משפחה נהדרת וכדאי לך להיות קשובה וללמוד מכל אחד ואחת.
ויותר מכל - אני מאחלת לך שתזהי את רגעי האושר והשמחה כי לא תמיד הם גלויים וברורים.
נכדה רגילה שלי. אני מאחלת לך את כל הטוב והאושר עבורך ומחבקת אותך באהבה אין קץ.
סבתא חסי
אמנם לקח קצת זמן, יזע ובלי דמעות, לתפור את שמיכת הפאפים הזאת- אבל בסופו של דבר- היא מוכנה! טוב שיש תאריך לידה כיעד שעד אליו הייתי אמורה לסיים את השמיכה...(נובמבר 14, היר איי קאם)
תזכורת קטנה-
דוגמא שתפסה לי את העיניים, ושנלקחה מרחבי האינטרנט (כאן מהאתר- honeybear lane), התחילה בהמוני ריבועים שהתנפחו לכדי בסיס השמיכה, ומכאן, הפאפים נתפרים האחד לשני, המוני נחשים שממלאים את מסדרון הבית-
מתחברים לשמיכה-
תיפורים, תיפורים וגימור שולי השמיכה-
והנה מוכנה לה שמיכת הקווילט, שמחכה לילדון שבבטן :-)
תודה לאמא שלי, שהיא גם סבתא חסי של גלי- ששתפה פעולה, התארחה כאן בבלוג, וכתבה לגלי שלנו כמו שהיא יודעת לכתוב :-)
אני מעריכה ואוהבת תגובות של קוראים, מוזמנים להשאיר מילה או שתיים כאן למטה...
גמר חתימה טובה, וצום קל לכל הצמים והצמות!
איילת
מקלון הריון, טייק טו. גם הפעם- שני פסים, מתחילים שוב מסע של תשעה חודשים.
חיוך גדול של רופא הנשים, "יש לכם בן זכר".
כמי שגדלה בבית של שלוש בנות, איך זה יהיה להיות אמא לבן?
ואיך בכלל תהיה ההתנהלות עם שני ילדים- אומרים ששניים זה מורכב, והשלישי זה יותר קל, אז אולי נתחיל ישר עם ילד שלישי?
עוברים כמה שבועות, ומתחילים להרגיש אותך שם, בפנים. נינג'ה שיודע מעולה איפה נמצאת כל צלע של אמא.
מישהו שמזכיר את קיומו באמצע יום עבודה, כשפתאום הבטן מתחילה לרקוד לה. כמה שזה כיף, אם יש משהו שאני אוהבת בלהיות הריונית זה את הריקודים האלו.
מחכים לך פה בחוץ, גלי- אחות גדולה (שיודעת שיש "נוק" בבטן), שני הורים, כבר קצת מנוסים, אבל בטוחים שתלמד אותנו גם דברים חדשים, ואפילו כלב, להשלמת התמונה.
אמא מחכה לך כאן, להסניף אותך עם הריח הכי טוב שקיים, ולהזכר שוב איך זה בהתחלה-התחלה, כשהבן-אדם רק מתחיל את דרכו בעולם...
מכתב מסבתא לגלי, נכדתי האהובה ו ה"רגילה"-
כשנולדת שאלו אותי: איך הנכדה?
הסתכלתי עלייך וחשבתי שאת "פלא הבריאה", כלומר - נכדה רגילה.
במשפחה שלנו את אחת, מיוחדת ויחידה (לפחות עד עתה). כל תנועה וכל מילה שלך, עבורנו היא פגישה ראשונה עם התפתחות רגילה. את גורמת לנו הנאה אין סופית כשאנחנו רואים איך "הברגים מסונכרנים" ומאפשרים לך להיות ילדה רגילה.
את יודעת איך להפעיל אותנו. את משתמשת בצחוק ובמבט כדי לגרום לכולנו למחוא לך כפיים.
את מנצחת על מקהלת שירי הילדות שלנו ומבקשת שכולנו יחד נשיר לך שירים שאת אוהבת.
את מחזירה אותנו למשחקי הילדות שלנו, לציורים, להשחלות ולבועות הסבון.
אנחנו משפחה כבר עשרות שנים, אבל בבואך הידקת וחיזקת ושדרגת את המושג "משפחה".
מאמא לתינוק שעוד לא נולד-
מה אאחל לך?
שתבנה לך את הדרך בצעדים-צעדים; הרמת ראש ראשונית וסקירה של העולם, זחילת דוב וצעדים ראשונים ומהוססים.
שתבחן כל דבר- תטעם, תתנסה ותרגיש, ותשתמש בדמיון ככל שרק תוכל ותרצה- אל תתן ל"מבוגרים" להפריע לך ולחשוב אחרת, רק כי זה מה שהם רגילים אליו ומאמינים בו.
מאחלת לך שתהנה מהחוויות ומהראשוניות שלהן- מלשבת בקיץ עם גלידה בבריכה, מהצגה שגורמת לך לצאת בחיוך גדול, או מלעלות על מתקן מפחיד בלונה פארק בפעם הראשונה.
מאחלת לך למצוא את המקום שלך במשפחה, בין גלי האחות גדולה, ל"אח גדול" שעיר ונובח ושני הורים. תראה לנו איזה דבר או שניים ותוכיח שאנחנו לא יודעים הכל... ושלכל ילד מתאים משהו אחר.
מאחלת לך שתדע לבחור את הדרך שבה תרצה ללכת, שתדע מתי לתת להגיון יותר משקל ומתי דווקא לתת ללב לקבוע.
מאחלת לך שתמיד תדע שאמא ואבא יהיו שם בשבילך לעזור, לנסות לכוון ולעשות ככל שביכולתם להקל עליך את הדרך.
והעיקר- שתהיה מאושר.
האמא לעתיד שלך
מסבתא לגלי-
אני מאחלת לך שתבני חיים בעלי משמעות שיתאימו לאישיותך כשבידך צידה לדרך – השמחה והעצב, רגעים טובים וקשים, עליות ונפילות, היכולת להיות עסוקה וגם – היכולת להשתעמם.
אני מאחלת לך שתהיה לך היכולת לראות את האחר מבלי לוותר על עצמיותך.
אני מאחלת לך שתביני שלא תמיד יש לך השפעה על המציאות אבל תמיד יש לך השפעה על תפישת המציאות.
אני מאחלת לך שתבחרי בדרך שלך להתמודד עם המציאות, תוציאי ממנה את המיטב, תשאירי מאחורייך את המיותר ותמשיכי לצעוד בביטחון ובשלווה בדרך החדשה.
אני מאחלת לך שתביני שהדרך ל"כן" עוברת הרבה פעמים במסלול של ה"לא" . זה לא נעים, אבל אין קיצורי דרכים. (אבל כשהורייך אומרים לך "לא" הם צודקים וחייבים להקשיב להם).
אני מאחלת לך שתיקחי מכל אחד מבני המשפחה המורחבת את הטוב. יש לך משפחה נהדרת וכדאי לך להיות קשובה וללמוד מכל אחד ואחת.
ויותר מכל - אני מאחלת לך שתזהי את רגעי האושר והשמחה כי לא תמיד הם גלויים וברורים.
נכדה רגילה שלי. אני מאחלת לך את כל הטוב והאושר עבורך ומחבקת אותך באהבה אין קץ.
סבתא חסי
אמנם לקח קצת זמן, יזע ובלי דמעות, לתפור את שמיכת הפאפים הזאת- אבל בסופו של דבר- היא מוכנה! טוב שיש תאריך לידה כיעד שעד אליו הייתי אמורה לסיים את השמיכה...(נובמבר 14, היר איי קאם)
תזכורת קטנה-
דוגמא שתפסה לי את העיניים, ושנלקחה מרחבי האינטרנט (כאן מהאתר- honeybear lane), התחילה בהמוני ריבועים שהתנפחו לכדי בסיס השמיכה, ומכאן, הפאפים נתפרים האחד לשני, המוני נחשים שממלאים את מסדרון הבית-
מתחברים לשמיכה-
תיפורים, תיפורים וגימור שולי השמיכה-
והנה מוכנה לה שמיכת הקווילט, שמחכה לילדון שבבטן :-)
תודה לאמא שלי, שהיא גם סבתא חסי של גלי- ששתפה פעולה, התארחה כאן בבלוג, וכתבה לגלי שלנו כמו שהיא יודעת לכתוב :-)
אני מעריכה ואוהבת תגובות של קוראים, מוזמנים להשאיר מילה או שתיים כאן למטה...
גמר חתימה טובה, וצום קל לכל הצמים והצמות!
איילת
