חרוזים

שגיאה אחת שעשיתי בחיי, היתה שהחלום שלי היה קטן מדי.
אל תחסכו בחלומות.
(מי אמר את זה, בעוד רגע. כנראה האדם האחרון שתייחסו לו את הציטוט).
-----------------------------------------------------
כשהתחלתי לעבוד באינדיגו, אחד הדברים שבלטו לי בתהליכי העבודה במחלקה, היה למידה מתמדת- לתכנן, ללמוד ממה שעובד טוב ופחות טוב, ולשפר להמשך (PDCA, גוגל איט).
זה נכון לכל דבר בחיים.
אחרי ארבעה שבועות טיול, אני בשלה לסיכומי תובנות לגבי טיול משפחתי ארוך, (של למעלה מכמה ימים)- ואם יעזור למישהו כאן לקראת פסח או בכלל, עשיתי את שלי)-
• סיכום יומי- לפני הטיול, הכנתי לילדים "דרכונים", שבהם כתבו חוויות ו"החתימו" מקומות שהיינו בהם, והדפסתי מפה ענקית של ארץ ישראל. לא תארתי לעצמי עד כמה זה יהיה משמעותי, ממש הפך לטקס יומי, ויכולנו ככה לראות איך כל אחד חווה את היום. תענוג.
• לוודא מסלולים, ולהסביר לילדים את החשיבות שבזה- ביום שישי שעבר, בדקתי את המסלול המתוכנן למחרת (חרבת סעדים), ואז גיליתי הודעה מיום קודם באתר רט"ג, שהמסלול סגור למטיילים. החלפתי במסלול נחל קטלב.
אבל-לא הכרתי מספיק את המסלול לפני היציאה, ולא רק שהתברברתי, הצלחתי לברבר חברים נוספים שהצטרפו. בסופו של דבר, נמצא המסלול ואפילו נהנינו- אבל לא יכולה להמעיט בחשיבות שבתכנון ווידוא המסלול. גם לילדים הסברתי שאמא טעתה הפעם, ומה היינו צריכים לעשות אחרת...
• עלויות- בתכלס, טיול כזה בארץ עולה בערך חצי ממה שהיה עולה בחו"ל. בגדול, הלינה שלנו התחלקה בין מלונות מטיילים\אכסניות משודרגות ללינה אצל חברים ומשפחה, ובתוספת אוכל, בישול עצמאי ועלויות כניסה לאטרקציות (הטבע רובו בחינם או דרך מטמון, חלק מהאטרקציות מוזלות דרך כרטיסי האשראי), לא חסכנו בהנאות, ויצא חודש משתלם- מעריכה שהעלות נסגרה בכמה אלפים בודדים.
* תבחור את הקרבות שלך בצורה נכונה- מנהלת קודמת וחכמה פעם אמרה לי את זה, נכון לכל דבר בחיים... בטח בטיול ארוך, היכולת לשחרר את החבל, לתת לילדים להחליט לפעמים, אבל לשמור על הגבולות שהם קו אדום (בשבילי בטיול- לשתות והרבה, והגנה טובה מהשמש).
הגדרתי פעם הורות כ"לאהוב בלי גבול ולהציב גבולות באהבה". תופס פי כמה בטיול, כשנמצאים ביחד כל כך הרבה זמן.
• בבניית המסלול- להקשיב, גם למסרים שלא נאמרים- באמת לא הייתי בטוחה אם נצליח לסגור חודש יחד, חששתי שהילדים יתעייפו קודם. שלושת הימים האחרונים כבר היו לא קלים, ועייפות החומר היתה מורגשת (ולכן קיצרנו ביום), אבל גם לאורך הדרך- לשנות ולאזן איפה שצריך, וגם יום רגוע זה מצויין- מה שאפשר לטייל בהנאה רבה לאורך זמן.
• חזרה לשגרה- לא הערכתי מספיק את החשיבות- אחרי חודש של כיף גדול, של מסגרת-לא מסגרת, ניסיתי לחשוב איך תהיה החזרה לשגרה. חשבתי ש"מסיבת סוף טיול" תעזור להוציא אנרגיות, ושלחזור במדורג לגן (להתחיל בחצי יום)- יעזור.
בפועל, היתה נפילת מתח של הימים שאחרי. אולי אפשר היה לעשות משהו אחרת, אולי לא. בכל מקרה- חשוב לתכנן גם חזרה לשגרה עבור הילדים.
• בתוך חוסר השלמות שלו, זה היה טיול מושלם בשבילי, מקווה שגם לילדים ולמי שהצטרף אלינו בדרך. המטרות הלא מוצהרות היו ללמד וללמוד את הארץ דרך הרגליים, ללמוד את הילדים שלי תוך כדי הדרך, והכי חשוב- להנות מהטבע ומהדרך.
ואת כל זה בשבילי, השגנו ואפילו יותר

  -------------------------------------
הציטוט למעלה שייך לשמעון פרס. בשבוע שעבר נודע לי על פתיחת מרכז פרס לשלום ולחדשנות, הזמנתי כרטיסים להיום, ואין לי מילים לתאר את עצמת החוויה. מעבר לעושר שביזמות הישראלית, המקום והתוכן בנויים בצורה פשוט מופלאה- מבלי לעשות ספויילר, רק אשתף שמדובר בחוויה שמאפשרת "לדבר" עם ממציאים וחדשנים ישראלים, לראות את העתיד הישראלי בחדר מטורף של מציאות מדומה, ועוד המון- קצת פירוט, בתמונות. זה לא דומה לשום דבר שעשיתי לאחרונה, מומלץ מאד. (מגיל עשר ומעלה)
אפשר להתחבר לפרס ואפשר גם שלא, אבל אי אפשר לקחת ממנו את החזון והרצון הבוער לעשות, ובציטוט אחר שלו- אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים.
שיהיה חג אביב שמח, עם הרבה יצירתיות ופריחה

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

הסיכום היומי שלנו :-)

הכניסה למרכז לחדשנות. מעוררת השראה.

בראשית.

 

לדבר עם ממציאים וחדשנים, לוחות שקופים, שיחות פנים-אל-פנים.

 

גם הארכיטקטורה של המרכז מיוחדת במינה- הארכיטקט האיטלקי תכנן מבנה שבין פסי הבטון האטומים, פורצות קרני אור ורואים את הים, במחשבה על ההתמדה ופריצת הדרך הנדרשות מממציאים ומחדשנים. בהמשך פסי הבטון הופכים לספריה גדולה של המוני ספרים, ומסתיימים בחלון זכוכית עצום שמשקיף על הים, ועל "לחלום בגדול".
פשוט מבנה מעורר השראה.

 

 

קצת גאווה מקומית..

מציאות מדומה, חוויה מדהימה..