שומר המגבות

לחזור הביתה לחיוך גדול, זנב מכשכש, שמחה גדולה וקפיצות מוטרפות, להתמודד מול אנרגיות בלתי נגמרות במרדף אחרי עצם צעצוע (ולהפסיד לו תמיד), לצאת לטייל בכרמל (ולראות אותו מספיק בינתיים "לתפור" את כל המסלול- פעמיים), כמעט לעוף עם הרצועה כשהוא מחליט לרדוף אחרי עלה תמים שהוא ראה בדרך, לראות אותו שמח עד כדי כך כשנכנסים לאוטו-  עד שהרגליים שלו מתבלבלות ;-)

ואפילו למצוא נעל חדשה-חדשה, נגוסה קלות (ועדיין- אי אפשר ב-א-מ-ת לכעוס...)

תכירו את לאקי, מושבניק, בלונדיני וחייכן- שהצטרף אלינו לפני חודש. הרבה מההחלטות הטובות שלנו היו ספונטניות- ולאקי הוא הספונטניות במיטבה...

---

אחותי- איילת! את חייבת לשמוע! ראיתי את לאקי! את מכירה מישהו שרוצה כלב?

- לאקי? מה לאקי? (לאקי- להלן הכלב המיתולוגי איתו גדלנו, במשך כמעט 10 שנים)

- לאקי, לאקי... ראיתי כלב בדיוק כמוהו, יפה כמוהו וחייכן כמוהו, הוא נמצא במושב של אח של חבר שלי. אולי יש מישהו שאת יודעת שירצה לקחת כלב?

---

סוף הסיפור, בפחות משישים שניות-

1)     דסקוס זוגי מהיר. מחליטים רק לראות את הכלב, עדיין לא לקחת...כי צריך לחשוב על זה עוד קצת. אנחנו מוכנים לזה בכלל?

2)     5 דקות של מפגש זוגי-כלבי.

3)     כלב באוטו, בדרך הביתה. באמת אפשר לומר לא לאף חמוד כזה?

 

אין לתאר את האושר הגדול שהוא הכניס לבית, עם שמחת חיים מתפרצת ונאמנות בלתי מסוייגת- וכמו שאמר הוטרינר שלו- כלב שהוא יפה מבפנים כמו שהוא יפה מבחוץ...

הכפיל/יורש העצר קיבל גם את השם לאקי, על שם הלאקי המקורי ובתקווה שיקבל חיים מלאי מזל כמוהו.

(לאקי מצולם על ידי שחר, מטיול בשבת האחרונה)

ואם בענייני כלבים...

לפני כחצי שנה טסתי לעבודה בברצלונה (אהובתי), ולשמחתי היו לי סופ"ש וכמה ערבים פנויים לטייל בעיר.

מצאתי את עצמי באיזשהו יום מסתובבת בסמטאות שיוצאות מהרמבלה, ובאיזשהו שלב נחתתי על סמטה קטנה ומתוקה, עם המון חנויות יצירה ואמנות (לסקראפ, בדים, ומה לא... לצערי לא זוכרת להגיד מיקום מדוייק, רק שזה איפושהו קצת אחרי השוק, מהצד השני של הרמבלה ולכיוון הים) וכמובן שביליתי שם כמה וכמה שעות טובות.

בין היתר, מצאתי שם את הבחור החמוד הבא-

עוד וידוי- אם היו נותנים לי לבחור בין קניות בגדים, נעליים או... חומרי וספרי יצירה, האחרון תמיד לוקח, ובגדול. כמעט תמיד בחו"ל אני מוצאת את עצמי ממששת איזשהו בד שווה, או מוצאת את עצמי בחנות ספרים מקומית-מנסה להבין איפה האזור של ספרי ההובי- וברוב המקרים לא צריך לדעת סינית או צרפתית בשביל לעקוב אחרי ההוראות בספר וליצור בבית. מעבר לרחוב שספרתי עליו כאן, יש עוד מקום שווה לענייני יצירה- ה-FNAC, שנמצא בכיכר המרכזית של הרמבלה ויש בו מדור שלם של ספרי יצירה מכל התחומים).

הבחור חזר איתי הביתה, וכשהגיע- קיבל יום-יומיים להתרגל לעברית ולארץ החדשה, ומיד לאחר מכן התחלתי ב"ניתוח לב פתוח"- הסרט זז, המגבת פורקה, והכל כדי להרבות את הגזע הייחודי בארץ הקודש... בסוף הוא חזר לעצמו, אבל מכאן הדרך לכלבלבים הסגולים, שומרי המגבות- היתה קצרה.

ובפוסט הבא- הדרכה! עשה לביתך כלבלב מגבת - כי כל ארון מגבות צריך שומר פרטי... :-)

איילת