יום שישי, 13 בדצמבר 2013

ארבעה דברים שקורים כשאת הופכת לאמא בפעם הראשונה


  • קוראים לך אמא של גלי. בפעמים הראשונות את בכלל לא מסתובבת, כי מי זאת בכלל אמא של גלי?
    בטח לא את.
    ואיפה המבוגר האחראי כאן באזור?
  • מבינה שנשיקה זה הפתרון כמעט לכל עניין ובכי. החל ב"לאקי-לקח-לי-את-הצעצוע" ועד ל"רציתי-לקחת-משהו-גבוה-ונפלתי".
  • את יודעת שהיו עוד תינוקות לפניה, וככל הנראה, יהיו גם אחריה. ודי בטוח שהחיוך שלה הוא עולם ומלואו בעיקר בשבילך, ובגלל זה את מנסה להתאפק- ולא להראות תמונות שלה מנופפת לשלום או סרטונים שלה ושל הכלב לכל העולם.
          אבל את לא תמיד מצליחה לעמוד בזה...
  • את לא מצליחה להבין איך זה שאותו הבוטן שהיה לך בבטן לפני שנה, ויצא לעולם כאדם לא יותר מידי מתקשר ובעיקר חסר ישע, הפך בשנה אחת להיות בן אדם קטן- שלא עומד לרגע במקום, ושיש לו רצונות, חיוכים, שטיקים ובעיקר- יכולת לסובב את כולם על האצבע הקטנה...
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הילדה היפיפיה שלנו חגגה שנה לפני כמה שבועות. כן, אותה אחת שהייתי בטוחה שתהיה הראשונה בהסטוריה להשאר בתוך הבטן של אמא שלה, ועוד באותו הערב שזה נאמר- הוכיחה שממש אין לה תכניות כאלו.

באמת שהיה שמח. היה מרגש לראות אותה מוחאת כפיים ומחייכת כששרנו לה בגן יום הולדת שמח (גם אם היא לא הבינה מה זה כל הבלגן שסביבה). היה כיף באותה המידה לחגוג לה עם המשפחה המורחבת (ולראות אותה מתעניינת בעיקר ביירוט מהיר של העוגה ובנסיון לאכול את האריזות של המתנות ).

לשמחתה ולשמחתנו, הילדה נולדה למשפחה יצירתית במיוחד-שתופרת, רוקמת, סורגת ומנגרת, ובשנה הראשונה לחייה קיבלה אי-אלו מתנות נפלאות בעבודת יד:

מהדודה הסרגנית קבלה שמיכת קרושה סרוגה ויפיפיה, שהושקע בה ים של זמן ואהבה. וגם שמיכה נוספת סרוגה, וכובעים מחממים.












מהסבתא הסרגנית- אמא של אבא- קיבלה בגדים ייחודיים, צבעוניים ומושקעים, שאין לאף אחת אחרת- סוודרים ומכנסיים, אפודה ונעליים.






  

לפעמים המילים קצת מיותרות :-)



ובכל זאת בכמה מילים- מהסבתא הרוקמת- אמא של אמא- קבלה מתנה רקומה ומרגשת, מתנה לדורות...
אותה התמונה, בארבעה דורות של אמהות ובנות:  סבתא רבא מחזיקה את סבתא, שמחזיקה בתמונה הבאה את אמא, שמחזיקה בתמונה האחרונה את גלי.



ואמא של גלי... אמא של גלי רק חכתה שיהיה לה ילד, כדי שתוכל לתעל את היצירתיות לדברים מועילים (יותר ופחות)- שמיכות תפורות, בובות, מתקן לחיתולים ואלבומים כאלו ואחרים. כמה טוב שיש ילדים :-)



---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

חמישה דברים שלמדתי מההורים שלי (ואני מקווה שיעברו לדור הבא)-


  • לטייל והרבה, להנות גם מהדרך, גם ממה שבצדדיה וגם מהאנשים שהולכים בה. אמא שלי היתה משתדלת להסביר לנו בטיולים איזה פרחים וצמחים אנחנו רואים, וכששאלנו ולא ידעה מה זה- הפרח קיבל את השם הגנרי "צפצופית החורש".

  • להשתמש בכל החושים שלך, ובעיקר בדמיון. לכתוב ולצייר, להכין בובות מכל מה שיש באזור ולעשות מהן הצגה, להכין עוגיות (וגם לזרוק לפח כי שמת שתי כוסות מלח במקום סוכר) לגעת ולהתנסות בחומרים חדשים. לשבת בבית, בלי חוגים ופשוט להשתעמם- מזה כבר יצא הרבה פעמים משהו חדש וטוב.

  • תראה את הטוב באנשים, תתעניין בהם. בסוף, כמו שאומר מודי בראון- (זה) הכל אנשים.

  • לדעת לפרגן ולומר מילה טובה, לומר תודה גם כשמה שעושים בשבילך נראה מובן מאליו. לפני כמה זמן כתבתי מכתב תודה לאיש שרות שעשה עבורי עבודה טובה, וכתבתי גם למנהל שלו-  התגובה שלו למילים שלי ממש שמחה גם אותי, בחזרה..

  • והכי חשוב- לזכור להגיד שאוהבים. לא מחר, לא כשכבר מאוחר. היום ועכשיו.שבת שלום :-)

16 תגובות:

  1. איזה פוסט מרגש...
    הדבר שהכי תפס לי את העין מכל העבודות הוא שלוש התמונות של האמהות מניפות את הבנות - זה מקסים (יש לי אהבה מיוחדת לתמונות עתיקות).

    באמת ריגשת אותי - תודה ששיתפת :-)

    השבמחק
  2. איזו תגובה משמחת :-) תודה מיכל יקרה!

    השבמחק
  3. איילת ריגשת אותי והעבודות שלך מקסימות!!! במיוחד אהבתי את הארנבון ! הבלוג שלך מעורר השראה.

    השבמחק
  4. איזו משפחה יצירתית ומתוקה, ואיזו משגעת גלי. התרגשתי לקרוא אותך ולראות את המתנות המקסימות.:-)

    השבמחק
  5. תודה טל יקרה :-)

    השבמחק
  6. איך אני אוהבת את היצירתיות הזו! וכמה יפה לראות שזה ממש מושרש במשפחה ו"הכל בגנים". מקסים!

    השבמחק
  7. פוסט מקסים ! כל הכבוד.

    השבמחק
  8. כמה כישרון בפוסט אחד! זה מרגש מאד לראות שזה חלק מה- DNA שלך ואשרייך שאת זוכה גם לתעד את זה. אחד הדברים שהכי מצערים אותי היו הוא שאין שום תעוד לדברים המופלאים שעשו אמא וסבתא שלי. זכית.

    השבמחק
  9. ריבי, תודה רבה! האהבה ליצירה אצלנו באמת הולכת (לפחות) שני דורות אחורה, גם מהצד של בעלי...
    אני בטוחה שגם אם אין תעוד לדברים שעשו אמא וסבתא שלך, מה שלמדת מהן ומה שירשת מהן "חי ונושם" בעבודות המקסימות שאת יוצרת- וברור לי שגם במשפחה שלך נהנים וימשיכו להנות מהעבודות שלך עוד זמן רב. :-)

    השבמחק
  10. מזל טוב לכם ולגלי!
    שיעברו עליכם עוד הרבה שנים קסומות ומאושרות.
    המתנות של גלי ממש יצירתיות ומלאות השראה ואהבה, ותמונות שלוש-הדורות מרגשת במיוחד...

    השבמחק
  11. תודה קיפודה יקרה! :-)

    השבמחק