בשבוע שעבר קראתי על אמא לילדים צעירים, שהחליטה לקחת פסק זמן ולטייל לבד כמה שבועות בהודו.
מודה שעברה בי תחושה קלה של קנאה... בלי להוריד במילימטר מהאושר שאני מרגישה כשאני מסתכלת על המשפחה הקטנה שלי ועל היום יום שלנו, יש משהו בחוויה של לבד, של לטייל לבד- שגורם לרוגע עצום, שעוזר לך להרגיש את המקום שבו אתה נמצא בעוצמה חזקה הרבה יותר. שמאפשר לך להתחבר לאנשים שסביבך, למנהגים, לאוכל, לשפה ולהרגלים.
לפגוש מטיילים אחרים, ולא פחות חשוב- לזכות בהרבה שקט נפשי.יש גם חסרונות- בעיקר כשרוצים לשתף בחוויות- אבל הקסם בהחלט קיים...
אז טיול כזה כרגע לא על הפרק, אבל עלתה מחשבה אחרת- בקשתי מהבעל היקר שבת לעצמי- שבת כזו של לבד, עם אפס מחוייבויות; שבת של שינה, יצירה ועיתונים- מין טעינת מצברים מחדש.
כרגיל, פרגן בגדול, לקח את הילדה לסופ"ש למשפחה שלו, ונשארנו, אני והכלב, לבד בבית.
יצאתי מהסופ"ש הזה עם שלוש תובנות עיקריות-
מי שכתב את השיר "אני אוהב לישון", ידע על מה הוא מדבר. איזה כיף לפקוח עין בשבת בבוקר, ואח"כ- כמו חייל- להמשיך לישון בשבת און-אנד-אוף עד שתיים עשרה בצהרים...
"מי יודע מדוע ולמה" ו"השפן הקטן" לא בהכרח נעלמים לך מהראש כשהילד לא איתך. בתכל'ס, יש סיכוי לא רע שתשיר לעצמך "אני רוחץ ידיים" בזמן המקלחת.
אני משוגעת על שני האנשים שחיים איתי פה בבית, האפרוחה והאבא שלה. זה טוב שיש את השקט הזה, אבל זה גם מזכיר בדיוק כמה כיף לשמוע את עגלת הבובות של הילדה בתנועה, ואת הקולות של הסלט, שהאיש חותך בערב.
כחלק מההספקים היצירתיים של הסופ"ש הזה (וואו, כמה אפשר להספיק בשבת אחת בבית..) , הכנתי לבעל היקר ערכת בית, של כל מה שטוב וביתי, כזו של התה והלימון והספרים הישנים...
--------------------------------------------------------------------------
מתחילים בעוגיות. כל עוגיות בצק פריך יעבדו פה, הכנתי עוגיות חמאה עם תפוז וקינמון:
80 גר' חמאה
180 גר' קמח תופח (או קמח רגיל+שקית אבקת אפיה)
חצי כוס סוכר חום
ביצה אחת
מעט גרידת תפוז+ארבע כפות מיץ תפוזים
כפית קינמון
אבקת סוכר
מערבבים הכל, חוץ מאבקת הסוכר, במיקסר- עד לקבלת בצק יציב ולא מאד דביק (אם דביק, מוסיפים עוד מעט קמח). שמים במקרר לחצי שעה.
מרדדים, ומכינים "עוגיות בית"- חותכים את הבצק המרודד לריבועים (בעזרת חותכן ריבוע, או חיתוך רגיל עם סכין). שליש מהריבועים חותכים בצורת משולש, ומחברים אותם לריבועים כגג הבית. חותכים "דלת" צרה באזור בסיס הבית.
אופים בתנור כ15-20 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות (ואפשר בקלות לזהות שמוכן גם לפי הריח שמתפשט בבית...). מפזרים קצת אבקת סוכר (כדאי להשתמש במסננת, כדי למנוע גושים). הדלת של הבית- תאפשר להניח את העוגיה במיקום נוח, ישירות לטבילה בתה.
מכינים קופסא לתיונים- אני החלטתי לשמור על הצבע הבסיסי של הקופסא, ורק הוספתי דפים מעוצבים, עם כמה כפתורים ויישון בקצוות הדפים.
לוקחים ספר ישן וטוב, כזה שאתם חושבים שמקבל המתנה ישמח לחזור אליו שוב, ומסדרים את הכל ביחד- עוגיות בית (שיושבות על כוס התה), לימון ותיונים בקופסא.
איילת
חמודדדד (עשיתי כזה עם לב בעבר, אבל הבית מקסים) :-)
השבמחקאיילת את מדהימה אותי כל פעם מחדש!!! ככ יצירתית !! אהבתי. עשית לי חשק להכין עוגיות.
השבמחקמקסים! אהבתי.
השבמחקתמונות ממש יפות.
השבמחקאת כותבת מקסים, נהניתי, תודה. אפילו הרחתי את ריח העוגיות הנאפות ...
השבמחקתודה רונית!
השבמחקתודה רבה!
השבמחקתודה סמדר!
השבמחקתודה רבה!
השבמחקתודה תודה!
השבמחקאיזה פוסט שכולו כיף :-)
השבמחקמסכימה שצריך לפעמים את ה"לבד" כדי לנקות את הראש ולהיזכר כמה אנחנו אוהבים את אלו שהכי קרובים אלינו.
אין ספק שיצא לך רק טוב מהלבד..
מיכל
תודה רבה מיכל!
השבמחקאיזה רעיון מתוק!!!
השבמחקהמון תודה :-)
השבמחקפשוט מקסים.חייבת להכין כאלו גם :)
השבמחקתודה :-) זה באמת כיף להכין עוגיות..
השבמחקמתנות שעשויות באהבה הן תמיד הכי מתוקות!
השבמחקתודה :-)
השבמחק