כמה שרציתי כלב

איזה כיף, אני מוציא אותה לטיול. היא בקושי זזה. נו, בואי כבר, פדלאה.

זה פשוט לא להאמין, משבוע לשבוע היא הולכת וגדלה.

היא מושכת אותי, אני מושך בחזרה קצת פחות חזק מהרגיל, משהו שם נראה לי לא לגמרי יציב.
וואלה, נראה לי שיש לה גור בבטן.  נשים עליה עין, נוודא שהכל בסדר.

היא עולה במדרגות למעלה? אני איתה, אין בעיה.

סמוך על סמוך, הכל כאן בשליטה כשלאקי בשטח...

וואלה, רק יצאתי החוצה, וכבר מקלחת.

איזה לק.

אפילו אמא לא מלקקת אותי ככה.

היי, גורה חדשה, לא מכיר אותך. חכי רגע, תני לרחרח אותך ותזוזי בבקשה קצת פחות.

את קצת דומה לי, את יודעת? שנינו צהובים.

חוץ מזה שנראה לי שיש לך אחלה משחקים שם, צבעוניים ומרשרשים, אני חושב שאחרים לך כמה.

אני מבסוטה על המשחקים שלו. עזבו אותי מאוניברסיטאות, כדורים וסבתא בשלה דייסה.

בתכל'ס, הכי שווה פה זו הג'יפפה*- רואים שזו צעצועית עם פז"ם וכבוד!

קטנה קטנה, אבל נראה לי ששווה השקעה, הגורה הזאת. יום אחד אולי יצא ממנה משהו.

שווה השקעה הכלב הזה, נראה לי שהוא הכי קרוב אלי מנטלית...

* ג'יפפה- להלן ג'ירפת צעצוע לכלבים, שבזכות לקלוקים אינטנסיביים ואיבוד גפיים חשובות, קיבלה את שמה ביושר. הג'יפפה היא הצעצוע הכי ותיק (שנתיים של כבוד!) והכי אהוב בקרב כלבי וזוחלי הבית.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נראה שההשקעה באמת השתלמה- לאקי מצידו, אחרי שספג בגבורה ליטופים "עדינים", קוצר את הפירות וזוכה כיום להיות על התקן המכובד של המאסף הביתי- מי שלא ראה את לאקי יושב מתחת לגלי בזמן שהיא אוכלת ומחכה שיפול משהו למטה, לא ראה סבלנות מימיו :-)

בעיניי, אחד הדברים הכי טובים שאתה יכול לתת לילד, הוא לאפשר לו לגדול עם בעל חיים.

גם לנו, כשהיינו קטנות, היה לאקי משלנו, כלב מיתולוגי בפני עצמו. הוא לימד אותנו מה זה לדאוג למישהו אחר, הוא היה שותף סוד אמיתי- בענייני אוכל (גלי היא דור שני לזורקי שניצלים לכלב) וגם בכלל- לאקי תמיד ידע איך להקשיב ולא העביר כלום הלאה.

לגדול עם כלב, זה ללמוד לתת ולקבל אהבה שלא תלויה בדבר.

לפני די הרבה שנים, כשעוד לא חשבתי על ילדים (אבל בהחלט חשבתי על גידול כלבים), יצא לי לדבר עם אמא טרייה על כלבים ועל תינוקות.

אמרתי באותה השיחה, שאני חושבת שיש משהו בגידול כלב, שקצת קצת דומה בלגדל תינוק. בזמנו קיבלתי גיחוך קל בחזרה, אבל היום- בחוויה המשותפת של כלב+תינוקת בבית, אני חושבת שיש משהו בגידול כלב שמכין אותך לתינוק.

לכל מי שמתלבט, למי שחושב שזה מורכב-

כן. זה מורכב, ולא לגמרי פשוט.

אבל זה מוסיף כל כך הרבה אור לבית, ויותר מזה- אור בעיניים של הילדים.
החיוך שאתה מקבל כשאתה חוזר הביתה, האנרגיות הבלתי נגמרות (אין לי כל ספק שלאקי ישאר לנצח תינוק בן שנתיים, אבל כנראה שזה גם חלק מהקסם שלו...). הרגעים שגלי נקרעת מצחוק ממנו, ושמה עליו יד.

בעיקר-בעיקר, אני שמחה שיש לנו את האפשרות לתת לילדים שלנו את החוויה שחוויתי אני כילדה , לחיות לצידו של כלב נהדר וידידותי בבית.

קצת לפני שגלי נולדה, ארגנתי לה כלבלב משלה. סקוטי ומיוחס (שלא כמו החבר לאקי... שהוא "מעורב גזעי", מה שנקרא). הסקוטי המיוחס יושב עם גלי בקצה המיטה, ושומר שלא יבואו חלומות רעים בלילה...

לאקי מראה העדפה ברורה מי הצעצועית המועדפת עליו...

ומוודא שברור, גם לכלב צעצוע, למי שייך האוכל... 

תגובות ותגובים, נביחות וחיוכים תמיד מתקבלים כאן בברכה :-)
שבוע טוב שיהיה.

איילת