מה זה שמבללי? (או- ללכת עם, ולהרגיש בלי...)

אמצע יוני, יומולדת לבעל היקר. א-מה-מה, אמצע היורו... זה הולך ככה-

---

אז מה אתה אומר, נארגן לנו איזה סופ"ש בכיף? הארגונים עלי.

חכי רגע. (פותח יומן)

בחמישי הזה אי אפשר, זה המשחק של סלובניה נגד (שקר כלשהו)! בשבוע אח"כ- חצי הגמר. השתגעת? בואי נדחה בשבועיים, לתחילת יולי.

---

אז אחרי שנגמר לו היורו, הפסקתי רשמית להיות "אלמנת יורו" וקיבלתי את שעות הערב עם בעלי בחזרה, לקחנו את עצמנו לירושלים. אין מה לומר- זה לגמרי ללכת עם (עברית), ולהרגיש בלי (ממש "כומו באירופה!" רק שאין ים באמצע).

כבר הרבה זמן שלא נהנינו ככה מסופ"ש זוגי ומיוחד, והנה אני כאן, לחלוק קצת חוויות ורשמים, מטיול שהיה בו הרבה אוכל, צבע, סיפורים וקסם אחר של עיר... (ומה זה שמבללי? מייד נגיע גם לשאלה הזו). וגם קצת לינקים, למי שזה עושה לו חשק ורוצה לנסות גם.

אז עולים לירושלים (למסיבה המי-ומית), כבר בדרך מרגישים שהפקדנו את הדרכון ונכנסנו למדינה אחרת... את הסופ"ש התחלנו בטעימות מהעיר, איפה אם לא שוק מחנה יהודה. אירגנו בשוק רעיון מקסים, של "טעימות מהשוק"- כרטיסיה עם טעימות בעשרה דוכנים, כדי לטעום מכל טוב,ריחות וסיפורי השוק...

מה היה לנו שם?

פיתה עירקית עסלית, עם המון זעתר ושמן זית, פלוס סיפור והסברים; קפה אורגני וריבות תוצרת בית,וגם בורקס עם המון פינוקים ליד.

טעימת גבינות אצל באשר (יותר מ-1000 גבינות יש לו שם... והכי אהבנו גבינת פסטו שכמובן חזרה איתנו הביתה). חלבה משובחת בטעמי קפה, במבה, שוקולד וכל מה שרק תחשבו עליו...חמוצים, גלידה, וגם חנויות לשמן זית ותבלינים.

משקה בריאות טבעי ("שמדגדג את הגשרים במוח, לתפוס ראש טוב בסבבה" :-ׂ))

וכאן השאלה, מי יודע מה זה שמבללי?

בדקנו ושאלנו, ואפילו הפנינו שאלה ל"רב גוגל" שלא לגמרי ידע לענות... אז מי שיודע, נשמח להבין. בין הפותרים נכונה יוגרל פותר שלא ענה נכונה.

משם למלון (גם הוא ממש מומלץ- גרנד קורט, חדש חדש, ליד העיר העתיקה, עם ארוחת בוקר סופר שווה ומחיר מעולה ללילה)- לשנ"צ. כי אין חופשה טובה בלי שני"צה כהלכתה...

ארוחת צהרים איטלקית מאוחרת בממילא, שמתחילה את החלק הרומנטי יותר של היום- במגדל דוד מארגנים בסופ"שים במהלך הקיץ שילוב מקסים של סיור סיפורי אוהבים, ביחד עם החזיון האורקולי במגדל.

הסיור המהנה במיוחד- מתחיל במגדל דוד, בתצפית על כל ירושלים, ומשם לימין משה ומשכנות שאננים בין ערביים. כמו שאמרה המדריכה- בהסטוריה של ירושלים יש הרבה שמות של זוגות אוהבים, החל מפשוטי העם ועד לבני מלכים ואצילים. וככה שמענו על הורדוס ומרים החשמונאית, על אהבה עד מוות, על דוד, מיכל ושאול, על האהבה המקסימה של איתמר בן אב"י ללאה אבושדיד, על חיזורים ועל אהבות מוגשמות... והכל ברקע של משכנות שאננים הקסומה ושירי אהבה של ירושלים. בתוספת החזיון האורקולי, מפגן של המון צבע, קול ואווירה- קיבלנו ערב קסום במנות מוגברות של ירושלים והעיר העתיקה. כדאי לבוא במצב רוח רגוע, שליו ונטול ציניות.

שינה מתוקה מתוקה... ולמחרת מוזיאון ישראל המחודש (עם תערוכה שאהבנו במיוחד, על חיי חסידים בארץ, בהרבה תמונות ואווירה- אותה המדינה ועולם כל כך אחר)

, וקינוח במסעדה משובחת ואולי קצת מוכרת- המטבח של רמה בנטף, עם אוכל מעולה, בשר טוב עם אבן לוהטת לצלייה, רוח נעימה, נוף אירופאי ורוגע אין סופי... בשלב הקינוח התלבטנו מה הקשר בין פנה קוטה לזרעי כוסברה שגרים ביחד באותו הקינוח, נראה היה שהמלצר מגחך מתחת לשפם שאין לו- ואכן, הגיע קינוח, אחד המיוחדים והמוצלחים שאכלנו.

הזדכינו על הדרכון שלא היינו צריכים, המרנו את האוויר הטוב של ירושלים בזה של המרכז, ואמרנו לעצמנו שביקור חוזר יהיה גם יהיה...

מסקנות?

• אוכל זה טוב. מחנה יהודה והמטבח של רמה- שני מקומות שונים לגמרי, שמסדרים את החך שניהם יופי יופי, כל אחד בדרכו שלו...


• לא צריך דרכון כדי להנות מסופ"ש "כמו באירופה". מספיק להגיע לירושלים, לנסוע ברכבת הקלה, ללכת במדרחוב ממילא בערב, לשמוע ולהרגיש את ההסטוריה של ירושלים.


• לבוא בלי טיפת ציניות- לספוג את סיפורי העיר המקסימים והרומנטיים; לראות חרדי, אישה חילונית, חייל וערבי הולכים כולם על מדרכה אחת במחנה יהודה- לשים לרגע את כל הרקע בצד ולהנות מהמגוון האנושי הזה.


• ומה זה שמבללי? עד הביקור הבא, לסגור את החור בהשכלה...