פרופורציות

ערב, קרטונים מתעופפים, אורזים לקראת מעבר לדירה חדשה..מגיע בוקר, שבע וחצי בפעוטון-נשיקה על הלחי ולעבודה...  צריך לדאוג לצ'קים ולמשכנתא. מספרים-מצגות-נוסחאות-ישיבות. לאסוף את הילדה, לטייל עם הכלב שהיה רוב היום בבית, לנשנש משהו, נשיקה לבעל שחזר מהעבודה, ובעיקר- להספיק להצליח לנשום קצת בין לבין...

איזה מעבר חד מסטטוס של  "אמא-בחלק-השני-של-חופשת-הלידה-כלומר-השלב-שנהנים –ממנו-ולא-רוצים-שיגמר" לעלייה על הנתיב המאד מהיר שבו חוזרים לעבודה, מנסים לג'נגל בין הכל, ולהשתדל שכל הכדורים ישארו באוויר, ולא יפלו...

אז שלשום היה יום כזה, שיכול להכנס ישירות לפנתיאון של הימים העמוסים האלו. יום כזה שאחרי הצהריים תא ימין במוח מנסה לברר עם תא שמאל מה הסיכוי שזכרתי לעשות את כל מה שהייתי צריכה לעשות באותו היום (ושאלוהים יברך את any-do, אפליקציה אדירה בסלולארי שגורמת לעוד חלק במוח שלי לסמוך עוד קצת על הסלולארי שיזכיר ויזכור במקומי). ואיך אומר השיר? באותו הרגע, מה שמתחשק לי זה פשוט לישון...
ואז- טלפון. בעל יקר, שאסף באותו היום את האפרוחה שלנו מהגן, וסיפר בשמחה גדולה שיצאה לה שן. כן כן, כזו קטנטנה ולבנבנה. כזו מין שן שעוד לא נראתה באף פה של אף תינוק בעולם. ומאותו הרגע, כל הפרופורציות השתנו - התעופפתי הביתה עם פרחים ופרפרים שמלווים אותי, מנגינות נבל של מלאכים באוויר, והמכונית הצחורה שלי (עד כמה שהיא יכולה להיות כזו, עם תינוק וכלב)  הישר לחיוך גדול, והפעם בתוספת שני מילימטרים חדשים ולא מוכרים בתוך הפה.

לא היתה אמא גאה ממני באותו הרגע.

איך הצלחנו ללדת תינוקת מופלאה כזו, שמצליחה אפילו להוציא שיניים בכוחות עצמה. פשוט קסם.

אז אפשר להשוויץ קצת?

---------------------------------

לבעל היקר היתה יום הולדת לפני כמה שבועות. פרגנו לעצמנו סופ"ש ארוך בלונדון (ופרגנו גם ההורים בשמירה על הילדה והכלב. ומיד שתי המלצות לחנויות מקסימות בעיר), אבל קצת לפני- ארגנתי לו ליום ההולדת "משוויצון" לארנק. קרטון מתקפל, תמונות, גזירי נייר, כרטיסי אשראי צבועים והרבה מצב רוח טוב. כזה שבכל פעם שירצה להכנס לפרופורציות, יוכל להסתכל, לחייך ולחזור לעיסוקיו.

ברור היה שהשיר המלווה יהיה "אבא שלי" (לאבא שלי יש סולם...)

היה לי כל כך כיף להכין את זה, שארגנתי לי משוויצון משלי, לארנק. הגרסה שלי היא של גידי גוב, "קטנה אחת".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

והנה גם שתי המלצות ללונדון (אהובתי, העיר שתמיד אשמח לחזור אליה, ובכל פעם אהנה בה מחדש כאילו לא הייתי בה מעולם...)-

• חנות הצעצועים של בנג'מין פולוק- חנות עצמאית ומקסימה, שנמצאת בקובנט גארדן (שוק מומלץ בפני עצמו, במיוחד בסוף השבוע, כשאז יש הופעות רחוב), שזורקת אותך לפינות נוסטלגיות וחמות בלב. כל מה שקשור בתאטרון בובות-  תפאורות, בובות אצבע ומריונטות, בובות נייר עם בגדים לגזירה, פיות ושדונים, אליס בארץ הפלאות...
  לא קנינו כמעט כלום בלונדון, וכמעט כל מה שכן- היה בחנות הזאת. הבעל היקר היה צריך להחזיק לי חזק-חזק את הידיים כדי שלא אקנה את כל החנות לגלי שלנו (או בשיטה המתוחכמת יותר שלו, פשוט הלך לקופה ואמר לו להתחיל להכין את החשבון...) ובכל זאת, יצאתי משם עם כמה בובות, תפאורות וצעצועי עץ עם ריח בריטי.
  http://www.pollocks-coventgarden.co.uk/
  כתובת וטלפון-The market 44, Covent Garden, London WC2E 8RF. ּ44ׂ(0)2073797866


• בילד-א-בר -   Build a bear: חנות לילדים (או לחילופין, חנות גם בשבילי), בה אתה נכנס לסדנא לבניית דובים. התירוץ שלי היה שצריך לקנות דובי לגלי (וזה לא רלוונטי שזה הדובי העשירי בערך שיש לה)-  זה מתחיל בבחירת הגוף, ואז עוברים תחנה תחנה ומפיחים בדובי חיים- ממלאים אותו, שמים לו לב, מסרקים ועושים פן, נותנים שם ותעודת לידה... כיף גדול. לילדים, אבל ממש לא רק :-) החנות הזו נמצאת בלונדון, גם היא בקובנט גארדן, אבל זו רשת שקיימת בעוד מקומות באירופה.
  http://www.buildabear.com/shopping/

כתובת וטלפון- Unit 9 North Piazza
Convent Garden, London
+44 20 7240 2372

ובינתיים נגמר החופש וחוזרים לארגזים...

שיהיה שבוע טוב!